הסקרנות מן הדגדגן היא

הרחוב הומה. מכוניות, טוסטוסים, אוטובוסים... אני מביטה במשאיות החולפות (וכמובן שמשפריצות עליי, חתולה הולכת רגל אומללה שכמותי) ובטוחה שראיתי אותך. חיוך קטן, מעט אפל, חושף שיניים לבנות וקצה לשון מתגרה... הגם אתה ראית אותי? קראת? ניחשת את תאוותי, את ריח גופי הלוהט ונפשי הכל-כך משתוקקת? בוא אליי...
רוצה להיות ב"אם אין אני לי אדוני לי"
אך עדיין ב"מי לי"...
(טרם) שלך,
חמונת.