לפני 20 שנים. 13 בפברואר 2004 בשעה 5:35
הוא קצת נבוך. כן, גם אחרי כל השנים והסשנים, כאילו לא ממנו באתי וכאילו הוא לא ממני בא. משפיל עיניים, שולח יד נרעדת, מהסס...משהו בי קצת מתרעם על הירוק הנצחי הזה שבו, משהו אחר (ההוא שמסתתר בין הירכיים, השובב הקטן שממהר לרייר, שלעולם לא יודע לא יובש ולא מרגוע) בי שב ונדלק מזה, כל פעם מחדש (ועוד פעם ושוב ושוב וכן, חזק, אל תפחד, תיגע בו, תלקק, תפנק). או, כלבלב קטן שלי, החתולה שלך מסתתרת בפינה, כולה ציפייה רטובה. אל תיתן לה לחכות...
מי שמסתתר מאחורי ומצדדיי
שיפסיק להסתתר
שיתפוס כבר את שדיי
ויבתק אותי!
