הבלוג של השולט אור

מה בכתיבה שלך יגרום לצייד שבי להתעורר?

אלה תמיד המילים שמעירות בי. לא משנה איזו פצצה תהיי - עלגות תמיד תדחה אותי.

עובר בין הבלוגים ומחפש את הזיק המיוחד שיגרום לי לחיוך של מי שיודע שהוא מצא...

משם יתחיל מסע הצייד והרוך, זה שיטלטל אותנו בין ובתוך הסערות.

איפה השפחה שתטפל בי עכשיו?

תפתחי מפה, סעי צפונה, טיפה שמאלה ואת אצלי. 

הצלפות... כשאבריא :)

"בטחי בי" אני אומר לה בשקט, שחררי את הצעקה שלך אל השתיקה שעוטפת.

ני 

עירומה, גופה חבוק בחבלים המלופפים, עומדת נוטה על פי תהום. לא מעיזה עדיין לשחרר את אצבעותיה המלבינות באחיזתן.

"בטחי בי" אני אומר, "לא אניח לך ליפול". סביב גופי כרוך החבל שלה, אוחז בו בכל כוחי. מביט אל עיניה הקרועות מחרדה, הדומעות.

מלטף אותה במילותיי, לאט, מבטה הופך שקט יותר, גופה נרגע. מקשיבה לי, נשענת על החבלים מעל התהום, מניחה לזרועותיה לצנוח לצדי גופה.

שוקעת אל המילים והביטחון, דומעת. ככל שגופה נרפה יותר, כך זולגות הדמעות, שוטפות את פניה. מתייפחת.

השתיקה עוטפת אותנו, חשכה מוחלטת מסביב, ושנינו במרכז אורות המכונית. 

בוכה, עד שנדמה שהיא לא יכולה להכיל עוד, ראשה מתרומם, מביטה אל השמים

והכאב בוקע, צורחת אותו בכל כוחה.

אני מחזיר אותה אליי. מרוקנת היא נשענת, וסביבנו שתיקה.

מסתכל עלייך...

תובע אותך לי, 

במבט שגורם לך לרעד ולפיק הברכיים.

את יודעת שבעקבות המבט

ייפסקו השאלות

ואאסוף אותך אליי.

כמה את קטנה מולי.

המבט שבעקבותיו תשלח היד אל בין 

הרגליים שתנסי להדק מולי

כשאסיט אותן בתנועה חדה. 

אני תובע אותך לי. 

חסרת נשימה ומתחננת, את מתמסרת

לאצבעות, ליד, לאיבר שלא ברור לך

אם את מבקשת את כולו בך -

או להימלט. 

ילדונת, אני תובע אותך לי. 

שלב שכולו טיזינג זהיר ועונג שנבנה...

עונג. 

אני דאדי בנשמתי ואני מחפש את הילדונת שזקוקה לחינוך, להכוונה, שתתמסר לכאב שאעניק לה ולשליטה המנטלית. 

ילדונת שבהסדר הראייה שלנו תבין שניפגש פעם בשבוע ולא יותר, כי הדאדי שלה עסוק ונשוי מאוד. ילדונת שתשתוקק למפגשים הללו ואל הסערה שאביא לפגוש בה. 

ומתוקה שלי, אני אאחוז בנשמתך לא פחות משאאחוז בגופך. 

אני אלטף ואכאיב, אקשיב ואצווה, אקח ואתן לך אותך בתמורה, סוערת, כנועה, רעבה תמיד גם כשאשביע אותך. 

את הסקס תצטרכי להרוויח באופן קבוע, במשחקים של כאב ועונג, בטירוף חושים תמידי. 

אם את מאזור הצפון או ניידת, בגיל 35-55, את מוזמנת לשלוח אליי הודעה לפרטי. 

כחלק מהתהליך לשינוי מגדרי התחלתי להשתמש בג'ל טסטוסטרון. שבוע של מריחות ואני מרגיש בן 22 שוב. מלא מרץ, ובעיקר מוכן לזיין ולסשן כל מי שיש לה דופק. זה לא מי שאני - בדרך כלל מקפיד על סטנדרטים... אבל שאלוהים יעזור לי בשבוע הזה. 

יש הרבה כיף בלהרגיש שוב את האנרגיה הנפלאה הזו שמבעירה את העורקים. 

השולט חרמן וזו רק ההתחלה. 

האני... חזרתי הביתה :)

מחפש בבלוגים שורה של חרמנות, משהו שנוזל בין המילים...

וכולן מדוכאות וכולם שבוזים. 

החרמנות היא סמל לחיים

חרמנות, להט של מיניות, זו הקונטרה למוות. 

מותר לחיות. חייבים לחיות.

כואב לכולנו, אבל אסור להזדחל לדיכאון לאומי.

 לא אם אנחנו רוצים לנצח. 

תזדיינו כדי למצוא כוח להילחם על החיים. 

בכל בית מכירים מישהו/י שנהרג/ה, נרצח/ה, נפצע/ה, או נלקח/ה בשבי. אני מקווה שאין פה חברים/ות שנפגעו. 

אם את שונאת אותך.

בדסמ עושים מאהבה

וחיונית וחשובה אהבה עצמית.

אני אקח אותך, אנמיך אותך, אכאיב לך, אסחוף אותך, אשלוט בך מנטלית, אזיין אותך עד עילפון... ואת תאהבי אותך תוך כדי ותדעי שאת חיונית לי ויקרה מאוד.