הבלוג של השולט אור

כחלק מהתהליך לשינוי מגדרי התחלתי להשתמש בג'ל טסטוסטרון. שבוע של מריחות ואני מרגיש בן 22 שוב. מלא מרץ, ובעיקר מוכן לזיין ולסשן כל מי שיש לה דופק. זה לא מי שאני - בדרך כלל מקפיד על סטנדרטים... אבל שאלוהים יעזור לי בשבוע הזה. 

יש הרבה כיף בלהרגיש שוב את האנרגיה הנפלאה הזו שמבעירה את העורקים. 

השולט חרמן וזו רק ההתחלה. 

האני... חזרתי הביתה :)

מחפש בבלוגים שורה של חרמנות, משהו שנוזל בין המילים...

וכולן מדוכאות וכולם שבוזים. 

החרמנות היא סמל לחיים

חרמנות, להט של מיניות, זו הקונטרה למוות. 

מותר לחיות. חייבים לחיות.

כואב לכולנו, אבל אסור להזדחל לדיכאון לאומי.

 לא אם אנחנו רוצים לנצח. 

תזדיינו כדי למצוא כוח להילחם על החיים. 

בכל בית מכירים מישהו/י שנהרג/ה, נרצח/ה, נפצע/ה, או נלקח/ה בשבי. אני מקווה שאין פה חברים/ות שנפגעו. 

אם את שונאת אותך.

בדסמ עושים מאהבה

וחיונית וחשובה אהבה עצמית.

אני אקח אותך, אנמיך אותך, אכאיב לך, אסחוף אותך, אשלוט בך מנטלית, אזיין אותך עד עילפון... ואת תאהבי אותך תוך כדי ותדעי שאת חיונית לי ויקרה מאוד.

אישה בת 35-55, נשית, נעימה למראה, נבונה (אני נטרף מטמטום), מאזור הצפון (חיפה צפונה).

אני נשוי ובאושר, לא מחפש זוגיות. 

כן מציע חברות, הכלה, סקס מטורף וסשנים שיעיפו את שנינו. 

אני מתכוון להתחיל מאוד לאט. לא ממהר, לא רץ אל "כלבה על ארבע". ממש לא. 

כשיגיע שלב הסשנים והסקס, תהיי במרחב שיהיה לך בטוח. 

עכשיו תורך לספר לי...

היום אני אור השולט - נמצא בתהליך שינוי מגדרי. 

אותו הגבר בשינוי אדרת - מה שהוסתר מבפנים מונכח החוצה. 

פעם אישה פיזית - היום טרנס. 

מה שלא השתנה הוא התאווה לנשים, לנשלטות... זה עוד שם. 

יש בי רעב...
לאנחות,
להתמסרות,
לניסיונות ההתחמקות
למרידות הקטנות
לעונשים שמפתיעים
יש בי רעב
לזנבות השוט על עורך
בתנועות מיומנות שבתחילה מחממות
עם זמש ואז נעות במונוטוניות
שמטריפה אותך עם זנבות העור
שמותירים אחריהם אש בעכוזייך.
יש בי רעב,
למלמול הנמס בך אל דמעות הוקרה וכאב
כשזעקה הופכת להודיה
כשבקשת הרחמים נהפכת לבקשת העוד גברתי עוד...
ואני מעניקה ולוקחת,
נושמת אתך ושואפת אליי את סבלך
את הייסורים המופלאים שאת מעניקה לי
בהתמסרותך, אל בין זרועותיי,
כשאני מחבקת אותך.
יש בי רעב...
 

חורף.

אני מורה לך לחכות לי מיד בשובך מהעבודה כורעת מול הדלת, לבושה באותם הבגדים. לא לעבור במקלחת לכבודי.

נכנסת אל ביתך. ראשך מונח נמוך מולי, מצח אל רצפה, עיקול הגב מושלם ביופיו.

מביטה. מתפעלת בשקט.

התפשטי וגשי אל המקלחת, אני מורה לך.

כשאת מתפשטת אני ניגשת להדליק את תנור המקלחת - צריכה לשמור על הרכוש היקר שלי.

את מצטרפת אליי מרעידה קלות. זה יום קר.

היכנסי, אני פוקדת ופותחת את זרם המים הקרים.

את מביטה בי נדהמת.
היכנסי, אני פוקדת שוב.

אני יכולה לראות את המחשבות שמתרוצצות בך, את החשש מהקור ואז את לוקחת נשימה עמוקה ונכנסת אל מתחת למים.

הצעקה שפורצת ממך ספונטנית. זה קר. זה קפוא.

להסתבן, אני פוקדת בקור.
גברתי קר לי... דמעות פורצות מעינייך בשעה שגופך רועד ללא מעצורים.

הסתבני היטב או שתצטרכי להסתבן פעמיים... אני מתעלמת מקשייך.

את שולחת יד מרעידה אל הסבון ומתחילה להסתבן בו. לא פוסחת על אף חלק... בוכה...

גברתי... את מתחננת, קר לי...
עוד רגע תתחממי, אני מחייכת אלייך, שטפי מעלייך את הסבון.

באומץ את שוטפת בקור המים את הסבון. עורך מצומרר כולו. אין עונג במקלחת הזו.

אני סוגרת את הברז.
על ברכייך שפחה, אני מורה לך, הבטחתי לחמם אותך.

את יורדת קהת חושים לרצפה. אני מסירה את בגדיי ונעמדת מעלייך.

גבירתך תחמם אותך בחום גופה, אני מסבירה בקול שקט. לפני שאת מבינה למה כוונתי, אני משחררת אלייך ועלייך את השתן ששמרתי לך בשעות האחרונות.

הוא חם. מגע החום בגופך הקפוא מקפיץ אותך לרגע, ועובר עוד רגע עד שאת מבינה מה קורה.

את מנסה להתרומם, אבל פקודה קצרה שלי מחזירה אותך למקומך. לרגליי.

את מקבלת את מתנת הגוף שלי אלייך. הרתיעה מתהפכת לכמיהה כשאת נכנסת בעקבות החום אל ההתמסרות המוחלטת ואל הספייס.

אני מסיימת, את נמוכה מאוד עכשיו מולי.

מרימה אותך למצב עמידה, מחבקת אותך כך ששתינו צמודות ואין חלל בינינו, ומנשקת אותך עמוקות.

שולחת יד אל ברז המים, מכוונת מים חמים ונעימים, רוחצת את שתינו ומסבנת לאט.
את לא פוקחת את עינייך, שטה לך בספייס ענוג.

סוגרת את המים, משליכה מגבת על כתפיי, ומתחילה ליבש אותך באחרת. ידייך שמוטות לצדי גופך ואת מחייכת. כולך מחזה מושלם של יופי.

רוצי לך למיטה לחכות לי, אני אומרת לך בשקט, שיגעת אותי לחלוטין ילדונת שלי.

(עדיין מחפשת לי את השפחה שלי)

יש טעם של אש מענגת

לרגע בו ידי מובילה את ערפך וגופך 

אל הרצפה שלרגליי. 

התקשחות הגו

רק לרגע ונרפות,

כשמבטי חודר אותך

מפשיט מהגנות...

על ברכייך מולי

ראשך מושפל

ידי שכיוונה אותך למטה

מלטפת כעת את ראשך

כלבה טובה שלי...

המילים מעבירות בך רטט

וההתנגדות מתחלפת

בשקיעת ראשך אל רגליי

מצחך אל נעלי

שחוחה

כלבה טובה שלי...

היי לי רטובה ונחשקת

היי לי צייתנית ומורדת

אני אתענג

על האילוף, על הלקיחה

על ההתמסרות בלופ הבריחה

את תברחי ואני אחכה לשובך

מרצה ומבקשת

קחי הכל ותני לי 

אותך בתוכי. 

(עוד מחפשת את השפחה)