הבלוג של השולט אור

"בטחי בי" אני אומר לה בשקט, שחררי את הצעקה שלך אל השתיקה שעוטפת.

ני 

עירומה, גופה חבוק בחבלים המלופפים, עומדת נוטה על פי תהום. לא מעיזה עדיין לשחרר את אצבעותיה המלבינות באחיזתן.

"בטחי בי" אני אומר, "לא אניח לך ליפול". סביב גופי כרוך החבל שלה, אוחז בו בכל כוחי. מביט אל עיניה הקרועות מחרדה, הדומעות.

מלטף אותה במילותיי, לאט, מבטה הופך שקט יותר, גופה נרגע. מקשיבה לי, נשענת על החבלים מעל התהום, מניחה לזרועותיה לצנוח לצדי גופה.

שוקעת אל המילים והביטחון, דומעת. ככל שגופה נרפה יותר, כך זולגות הדמעות, שוטפות את פניה. מתייפחת.

השתיקה עוטפת אותנו, חשכה מוחלטת מסביב, ושנינו במרכז אורות המכונית. 

בוכה, עד שנדמה שהיא לא יכולה להכיל עוד, ראשה מתרומם, מביטה אל השמים

והכאב בוקע, צורחת אותו בכל כוחה.

אני מחזיר אותה אליי. מרוקנת היא נשענת, וסביבנו שתיקה.