שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של אור השליטה

על האהבה והזוגיות, על סשנים שהיו, על חברים, ספרים ועל היומיום. פוסט היום: נוסטלגיה
לפני 4 שנים. ראשון, 11 בינואר 2015, בשעה 12:33

כאלה שנמצאות בו איכשהו כמעט תמיד... זו ישנה וזו ערה או להפך...

 

התשובה היא שבשקט ומעט. 

 

עושים בעיקר סקס קינקי, ואת הסשנים שומרים למסיבות - שם זה לוהט...

אבל חצי שנה מהיום וזה עומד להשתנות - המהממת שלי ואני עוברות לחיות בגליל, בדירה שקנינו, דירה רק לשתינו... עם נוף מהמם לסשנים שיהיו...

החלום שלי הוא להתקין סלינג בשלב כלשהו... 

בדירה הזו שלנו נגשים את כל הפנטזיות הבדסמיות שבוערות בנו זו כלפיי זו. 

 

בנות 47-53 וחוגגות את ירח הדבש שמעולם לא יצא לנו לחגוג... 

החיים מתחילים עכשיו :)

לפני 5 שנים. חמישי, 2 באוקטובר 2014, בשעה 13:56

אני כבר כמעט שלא נמצאת פה.

פעם החיים שלי התקיימו במקביל לכלוב. 

פעם זה היה חשוב. 

זה כבר לא. 

אבל לפעמים קופצת לראות מה כותבים החברים - חלק משל פעם וחלק עוד של היום. 

 

שתהיה לכם שנה טובה, של עשיית טוב :)

לפני 5 שנים. חמישי, 3 באפריל 2014, בשעה 10:48

אני נגעלת עד לעמקי נפשי מפרשת ניצול הקטינות על ידי אנשים מהקהילה שלנו. אני קוראת  לקהילה שלנו להוקיע את החלאות הללו.

הם שכחו שבדסמ הוא לא ניצול אלא דבר שנעשה בצורה שפויה, בטוחה ובהסכמה, ולא עם ילדות. 

חלאות מטונפות. 

לפני 5 שנים. שלישי, 26 בנובמבר 2013, בשעה 18:55

בעוד יומיים נחגוג ארבע שנים יחד. 

השנים הטובות בחיי. 

לפני 6 שנים. חמישי, 21 במרץ 2013, בשעה 08:55

לראשונה זה עשור שאני ללא מנוי זהב בכלוב. 

עם השנים ועם הזוגיות, הפעילות שלי כאן פחתה והיא כמעט בלתי נראית. 

ואני לא מתכתבת עם אנשים (למי יש זמן לזה?). 

אבל זה מוזר להאפיר פתאום :)

 

לפני 6 שנים. חמישי, 17 בינואר 2013, בשעה 16:22

דווקא מתחשק לי כבר הרבה זמן לכתוב עוד סיפור בסגנון מפקדת הבסיס. 

כזה שיביא לאלפי צפיות נרגשות, ולשפחות שמבקשות רשות...

מהצד השני, הרי יש לי את אהובתי, כדי לסשן אותה בפועל בכל הפנטזיות שאני מפנטזת,

וזה הרבה יותר מרגש ונעים. 

 

דילמות...

דילמות...

 

(זה הזמן לשיכנועים נואשים...)

לפני 6 שנים. שישי, 23 בנובמבר 2012, בשעה 12:33
היה קורע אתמול לראות את אהובתי וקאלי מעבירות מיני סשן לפולו.

קאלי מאמינה שאם זה יפה ומושלם... צריך להרוס את זה.
ואהובתי...

המבע על פניהן היה של חתלתול שמשחק למוות במקק חסר ישע.
פולו האומלל היה מאושר מאוד.
לפני 7 שנים. שני, 8 באוקטובר 2012, בשעה 12:37

היה תכנון לסשן עם אשתי שפחה בפאמדום

אבל במקום התמוטטתי עם דלקת ריאות וים של אנטיביוטיקה. 

אז אני חולה. 

אינעל העולם. 

לפני 7 שנים. שלישי, 2 באוקטובר 2012, בשעה 12:38

לא מובן לי איך זה שכשאני חולה - חולה מתה הכוונה, משתעלת, מכייחת, מנוזלת...

איך דווקא אז, אני מחורמנת בטירוף?

מה נהיה לו לגוף שלי, שנאבק על חייו ומוצא לו זמן להתחרמן?

זה לא שביומיום סובלים בבית שלנו מיובש, אבל כזו רמת חרמנות, שגורמת לישיבה מול המחשב לעינוי סיני...

זה רק כשאני חולה (כן זונות, עצמאיים חייבים לעבוד גם כשהם חולים). 

ודווקא היום, המהממת שלי מבלה בתל אביב עם בתה לכבוד יום ההולדת של הבכורה :)

אינעל העולם!

 

** יאללה, חייבת להבריא. יש יותר מדי מסיבות שאנחנו רוצות לחגוג בימים הקרובים :)

** מלא זמן לא הייתי כאן וממש מוצא חן בעיניי העורך החדש של הבלוגים. 

** מזמן לא כתבתי פנטזייה או סשן אמיתי... המילים מדגדגות לי את האצבעות... אולי... בקרוב...

לפני 7 שנים. שלישי, 2 באוקטובר 2012, בשעה 11:28

היפה שלי ואני נגיע לפמדום, אבל הפעם החלטנו להביא איתנו שפחונת לשעשוע. 

מישהי שלערב אחד תהיה השפחה של שתי דומיות (כן, היפה שלי היא שפחה מדהימה ודומית - מדהימה לא פחות). 

 

מחכה לנו ערב לוהט, מרטיב, משעשע, מכאיב...

ערב של פנטזיה. 

 

עכשיו נשאר רק למצוא את זו שתהיה לנו לשפחונת שעשוע לערב אחד. 

ממממממ... 

סקסי...