שוב אני עם חיוך אחרי השיחה שלנו. עכשיו אצלך כמעט חצות ואת בדרך למיטה.
הייתי רוצה לחבק אותך אליי וללטף לך את השיער עד שתירדמי כמו חתלתולה בין זרועותיי.
תמיד את מקטרת שהנה עוד רגע את נרדמת ושלחישות האהבה שלי מעירות אותך. אבל לפעמים זה בלתי נשלט. אני לוחשת לך שאני הכי אוהבת אותך בעולם, וחצי רדומה או רדומה לגמרי את מחייכת בחיוך מלאכי ששורף לי את הלב בלהבות של אהבה.
יפה שלי, מלאך שלי.
רק תנחתי ואכסה את כולך במאות נשיקות. כמו תמיד אחרי נסיעה ארוכה, תזדקקי לכמה ימים כדי לחזור לשעון שלנו ועד אז תירדמי בזרועותיי.
בין תנומה לנמנום נאהב הכי מקרוב והכי מוכר, אבל הסערות שנגרום זו לזו, יראו חדשות כל פעם מחדש.
כל לילה את מרצדת בחלומותיי, כשאת כאן וכשאת שם, תמיד את איתי בלילות. תמיד הכי קרובה.
אני אוהבת אותך אישה שלי ועוד שלושה וחצי ימים תנחתי כאן.
הפעם ההמתנה לך קלה. אני מתגעגעת וחושבת עלייך כל הזמן, אבל אין את השרפה ששרפה את נשמתי בפעמים הקודמות. זה לא כי אני פחות אוהבת - זה כי בפעם הראשונה בטוח לי.
הזמן עובר בעבודה ובמפגשים עם החברות הנפלאות שלי, ואני בהמתנה רגועה לנחיתה שלך.
עכשיו אסע אל ביתך להשקות לך את הצמחים שעל הגג, אחבק קצת את שושי החתלתול שהופך לענק ואניח לו לקטר לי על נסיעתך.
התברכתי בך. גם הוא התברך, אבל הוא חתול שלא מבין עד כמה, ורק רוצה לחזור לחיבוק של אמא שלו :)
דרך אגב, הודעה...
היום לא ייכתב פרק של "רומן זול". מחר יבוא פיצוי :)
לפני 17 שנים. 2 באוגוסט 2007 בשעה 15:57