החברות שלי הן נשים מדהימות בעיניי.
הן לא רבות, אבל האיכות עולה בהרבה על הכמות.
האהבה שיש בינינו מדהימה בעיניי.
אהבה שמעניקה מספיק מרחב ליצירת אינטימיות תוך כיבוד הגבולות, אהבה שרואה את מי שעומדת ממול.
החברות איתן מאפשרת שיתוף כן, תוך ידיעה שמה שנאמר במסגרת הקשר - לעולם לא ייצא ממנו לאוזניים זרות.
זו חברות שמעניקה מקום של תמיכה הדדית אמיתית. לא משנה כמה הן או אני נחשוב שהפרטנרית לשיחה טעתה בעשייתה - התגובה תבוא קודם כל ממקום מכיל ורק אחר כך היא תצביע על הטעויות שנעשו.
זו חברות שמאפשרת הרמת טלפון בכל שעה משעות היממה כדי לחלוק את השמחות ואת הקשיים. חברות שכועסת כשלא חולקים ממקום של אגו ופוזה של כוח, כשהכי צריך כתף.
אני יודעת, ככה אמורה להיות חברות אמיתית, אני לא מגלה כאן את הירח לאף אחד... אבל כל כך קשה למצוא אנשים שמסוגלים לחברות אמיתית.
אם יש דבר אחד שאני גאה בו, הוא שהחברות שלי הן נשים אמיתיות וישרות כפלס, ושזכיתי באהבתן.
זה עונג אמיתי להיות בקשר עם נשים שכאלה.
ויש גם את החברים - הגברים, שנמצאים בחיי.
אבל איתם זו חברות שונה.
רק מול נשים אני מסוגלת לחשוף את הנשמה באמת.
אז יקרות שלי,
דעו רק שאני אוהבת אתכן מעומק לבי.
אור
לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 7:04