לפני 15 שנים. 19 במאי 2009 בשעה 23:37
מי אתה אדם הפוסע
שפוף בשדות דמך?
מהו צל אשר עמד מלכת
בקצב פעימות לבך?
מהי המראה בה נתלתה דמותך
שבורה ומנופצת?
מהו העשן המתמר מארובות
עיניך?
הד קולך חוזר, רדוף בצליל פעמונים.
נוח, שב לרגע,
הנח את כאבי הזמן לצד תרמיל הדרך.
בבוא העת, גחליליות יורו לך את צעדיך,
עד אז - החשכה היא זוגתך.
ה?ל?ך, לא נודע כי באת,
הבל קיומך הוא פסיק באפלת הזמן.
