כבר יומיים שיש לי שותף לדירה.
היה לי קצת מוזר בגילי להכניס שותף, אבל המצב הכלכלי חייב.
הוא שותף נורא נוח - אנחנו לא רואים זה את זו.
הוא משכים קום למשרד וחוזר בערב, אני מתעוררת כשהוא כבר יוצא, יוצאת מהבית אחה"צ וחוזרת כשהוא כבר ישן... שותפות מופלאה 😄
בחמישי הוא נוסע מהמשרד ישר אל אשתו ובנותיו שחיות בקיבוץ בצפון. הוא בן 50 והוא סטז'ר במשרד עו"ד שמתמחה בסיוע לנאנסות.
כשהוא סיפר לי את זה, מיד ידעתי שזה השותף שאני מחפשת.
סוג של אהבה ממבט ראשון.
הוא ענק, כמעט שני מטר גובה ויש לו עיניים מלאות בטוב לב. מתישהו תוך חודש - חודשיים בטח ייצא לנו גם להיפגש בדירה שלנו 😄
ומעכשיו חדר השינה שלי הוא גם המשרד וזה טיפה קלאסטרופובי, אבל שווה את הכסף שאני חוסכת.
היה מצחיק לחפש שותף ולהיתקל בכל בני העשרים פלוס שהגיעו והדבר הראשון שהם ביררו היה, אם יהיה בסדר אם החבר/ה יבואו לבקר אותם. נאלצתי להסביר להם שלא מפסיקים להזדיין אחרי גיל 30 ושגם לי יש בת זוג. אני חושבת שגרמתי להם לטראומה...
בקיצור, אני ובליס חזרנו זו לזו, יש לי שותף לדירה... עכשיו נשאר למצוא שוב עבודה במקצוע שלי.
יש כאן מישהו שזקוק ליחסי ציבור או לבניית אתר?
לפני 15 שנים. 22 ביולי 2009 בשעה 21:52
