המון אנשים חולפים על פנינו במהלך החיים.
חלקם נוגעים בנו לרגע, אחרים נשארים לתקופה ארוכה יותר.
לפעמים, נגיעה בזמן יכולה לשנות תפיסות עולם ולפעמים גם עשור לצד אותה האישה, משאיר אותך בעיקר חלול.
וכולנו מחפשים את האחת - אותה אחת שהרע אתה יהיה הכי רע והטוב יעיף את הנשמה לממדים אחרים.
האחת שבמבט סורקת את נשמתך,
האחת שחשופה לך כפי שאת חשופה לה.
ובשביל האחת הזו - שווה להילחם גם כשנדמה שהקרב אבוד.
בשבילה, ובעצם - בשבילך, את תעפילי על הרים, תאכלי חצץ, תנשמי גזים שעולים מלבה רותחת...
עם האחת הזו את מרגישה הכי חיה או הכי מתה - תלוי במצב הדברים.
הרבה נשים חלפו על פניי במהלך החיים.
עם חלקן חייתי, את חלקן אהבתי או שנאתי, את חלקן זיינתי...
מכל אחת מהן קיבלתי משהו ואני מאמינה שנתתי.
ומכל הנשים שהכרתי בימיי חיי, יש את האחת...
האחת שביחד שלנו - אנחנו לפעמים מבקשות את נפשנו למות,
האחת שבטוב שלנו - שום טוב אחר לא מתחרה.
האחת שבקרבה שלנו - אף אחד אחר מעולם לא הכיל כך.
לא משנה מה ההגדרות שבינינו - היא האחת, היחידה,
זו שלא דומה לאף אחת אחרת.
זו שלא עומדת בשום תחרות.
זו שנשמתי שייכת לה כפי שנשמתה שייכת לי.
מפחיד לדעת שהנשמה שייכת.
זה מעולם לא קרה בעבר, ואף פעם לא יקרה שוב עם אף אחת אחרת.
זה מעבר לאהבה, מעבר להורמונים והתאהבות...
זו שייכות של הנשמות זו לזו.
לפני 15 שנים. 1 באוקטובר 2009 בשעה 13:00