פרח שלי,
אנחנו לא שולטים במה שהחיים מזמנים לנו,
אנחנו רק בוחרים איך להתמודד עם מתנותיהם ועם הקשיים שהם מציעים.
בשבוע הבא נתמודד עם הניתוח ועם הכאבים שיבואו בעקבותיו.
לפני כן, נחגוג את הזכות שנפלה בידינו, להתמודד עם הקשיים יחד - בתוך זוגיות שבונה אותנו ומעצימה.
נחגוג במסיבות, במפגשים עם חברים, במשפחתיות, בזוגיות שלנו שעוטפת את כל הפחדים.
נחגוג את האהבה שלנו.
נשמח, נצחק, נבכה, נזדיין, נזדיין שוב... נו טוב, ועוד פעם אחת לפחות... ושוב... 😄
נחבק את הפחדים ונפזר אותם בכוח אהבתנו.
ונרקוד את ריקוד החיים.
נהנה, נתכרבל, נתלטף, נישן בחיבוק שלא נגמר רק כדי להתעורר אליו בבוקר...
ואז נעבור את הניתוח, ונעבור אותו יחד!
נעבור אותו כדי להתחיל לאחריו את החיים המשותפים, כששתינו יודעות שהיינו שם זו למען זו כשהזדקקנו והרי זו מהות האהבה.
ידעת לקרצף אותי עם שפכטל כשהתפרקתי לך לגורמים. אני מקווה שבשבוע הזה אמצא ראויה לטוב שיש בך.
ועכשיו אהובתי...
יאללה לשמוח, הסופ"ש מתחיל!!!
לפני 14 שנים. 18 בפברואר 2010 בשעה 16:42