לפעמים רק עימות מעניק לך שחרור אמיתי.
בפעם הראשונה אני מרגישה חופשיה לחזור לחיים בראש זקוף.
יש מצבים שלא ניתן להתמודד אתם בכלים שהוענקו לנו בבואנו לעולם הזה. מצבים חסרי הגיון, חסרי שפיות, חסרי תכלית... שהדבר היחיד שניתן לעשות מולם הוא להבין שאין מה לעשות.
לפעמים התקווה טורפת את השפיות ולפעמים רק אבדנה של התקווה, יכול להשיב תקווה מסוג אחר לחיים.
אי אפשר לחיות בלי תקווה, אבל לפעמים עליה לשנות את תכליתה.
אין עוד טעם להיקרע מול העבר בתקווה לשנותו. נתקלתי ברוע ובחוסר שפיות, והדרך היחידה לשמור על שלמותי היא בלא להיתקע מול העבר הזה.
זו הבחירה שלי.
זו ההחלטה שאני לוקחת איתי.
24 השעות האחרונות היו ליממה של שינוי נפשי עמוק שעברתי. תחילתו בזעם וסופו בהבנה שלא כל דבר ניתן לשנות. לא הכול נתון בידינו או בידי ההיגיון.
מהרגע שהבנתי את זה, יצאתי לכבוש לי שוב את העולם.
סגרתי עם לקוח אחד ואני בדרך לסגור עם שני.
שום דבר לא יסיט אותי מעכשיו מהדרך אותה אני משרטטת עם אשתי.
מסע החיים - ברור לי כעת בנתיבו, ואני מתכוונת לכבוש לצדה את הנתיב הזה.
אז פנו דרך! השליטה יוצאת לכבוש את העולם ולצדה אהובתה.
מי יהין לנסות ולעצור אותנו? 😄
** דרך אגב, אתמול חגגנו חמישה חודשים יחד. זרי פרחים או אייקונים מחוייכים מתקבלים תמיד באהבה 😄
למהדרין - נו טוב, אפשר לשלוח לנו קופוני ארוחה חינם, לא נגיד לכם לא :)))
לפני 14 שנים. 29 באפריל 2010 בשעה 8:08
