23 שנים שנים חיפשתי,
ובסופן נמצאתי על ידי הפמית שלי.
הסתבכתי לא מעט בחיפושים...
והייתי קצת איטית...
אבל למזלי היא הייתה מספיק סבלנית
כדי לגרום לי להבין.
אתן מבינות, נורא קל להתבלבל
כשמחפשים פמית אמיתית...
כבוצ'ית את זקוקה למישהי שתוכלי להגן עליה,
ויש הרבה נשים בעולם
שמבקשות להיתמך על זרוע או כתף...
אבל הפמית היא האישה הכי חזקה.
היא לפעמים תרשה לך לסחוב את הסלים במקומה
אבל זה רק כי היא רוצה
ולא כי היא לא יכולה...
את צריכה לחשוב שהיא זקוקה
לשרירים עליהם עבדת כל חייך,
כדי להבריח את הפושטק
שזרק איזו מילה...
אבל מבט אחד מהעינייה החמות בדרך כלל,
יקפיא כל צ'וח המורגל בטרף קל...
לפעמים היא תעמוד לצדך כשתזיעי החלפת גלגל,
את זה היא באמת לא מסוגלת לעשות לבד,
זה יאיים על שלמותה של הציפורן שהיא צבעה...
היא תעריץ את יכולתך להרים ת'רכב על הג'ק
ותטפח בעדינות על מצחך הנוטף,
בממחטות הריחניות שנקנו בחנות הספא
שצמודה לחנות השרשראות אליה היא נכנסה,
כדי לבחור עוד פריט שיטריף אותך אחר כך...
בזמן שעמדת ובהית באופנוע המדליק שבחוץ
ודמיינת איך את והיא קורעות עליו את הרחוב...
מול מבטה המעריץ את תשכחי
את עבודת הדוקטורט שאת כותבת,
תירקי זיעה ותנפחי את השרירים כאשת מערות
כדי רק להרגיש לרגע את ציפורניה מחליקות,
על רעד שנגרם ולא ברור אם ממאמץ,
או רק בגלל שזו היא שנוגעת
כמו שאף אחת אחרת לא נגעה מעולם...
והיא נוגעת בך - בנשמתך, גופך, תוכך...
כמו שחלמת בסוד ואז הסתרת מפחד,
כי אי אפשר למצוא שלמות כזו
ואיפה מחפשים נוסחה שמנצחת?
23 שנות חיפושים הגיעו אל קיצן
פתאום זה בית, זה שקט, זה רוך וזו עוצמה.
זה לשאת עיניים ולגלות במבטה את מבטי,
זו אהבה של שתי נשים שלא זקוקות להסברים.
הבוץ' זקוקה לפמית שלה, כי בלעדיה אין כל משמעות להיותה,
וגם הפמית כמותה - בלי להסס ובלי לחשוש,
מכירה בצורך שהפך את שתיהן לחטיבה אחת
של פמ ובוץ' ושל שלמות.
לפני 14 שנים. 5 ביוני 2010 בשעה 15:47
