לפני שנתיים בשעה הזו, הגחתם לאוויר העולם.
לפני שנתיים בשעה הזו, הבטתי בכם לראשונה וידעתי שאני שלכם.
לפני שנתיים בשעה הזו, הושכבתם בעגלת ולדים אחת, פונים זה אל זו ויכולתי להישבע שאתם מכירים.
לפני שנתיים בשעה הזו, התאהבתי בכם כפי שלא אהבתי מעולם.
לפני שנה בשעה הזו, הענקתי לכם את כולי ולא יכולתי להעניק פחות.
לפני שנה בשעה הזו, חלמתי אתכם בלילה וחייתי אתכם ביום.
לפני שנה בשעה הזו, נשבעתי להגן עליכם וכל מחיר היה כדאי.
לפני שנה בשעה הזו, אהבתי, טיפלתי, שמרתי, חיבקתי, חייתי אתכם איתי.
שנתיים אחרי השעה ההיא, אני מדמיינת אתכם בגן עם זר על הראש.
שנתיים אחרי השעה ההיא, אני חולמת אתכם גדלים מרחוק.
שנתיים אחרי השעה ההיא, כל מה שנותר לי מכם הם הזכרונות.
שנתיים אחרי השעה ההיא, זה געגוע שיימשך גם בשנים הבאות.
אהוביי שלי, ילדי וילדתי,
אוצרות חיי, גאוות לבי,
היו מאושרים פרחי אהבתי,
גם אם זה יקח שנים, בסוף נחזור ונתאחד.
לפני 14 שנים. 23 ביוני 2010 בשעה 3:39