הבלוג של השולט אור

לפני שנה בדיוק אחזתי בכם בפעם האחרונה.
שעה וחצי שלמה של עונג בחברתכם בבית הקפה, זמן בו האכלתי אתכם, רקדתי איתכם עם הנגנים שניגנו ג'ז,
זמן של תמימות שליכד את שלושתנו באהבה.
אף אחד מאיתנו לא ידע שלמחרת יינקמו בנו הקנאה והרוע, ויפרידו בינינו בשם זכות ההולדה.
לא העלינו על דעתנו שכל ההבטחות יופרו בשמה של הקנאה על קילורה של אשתי על ידי.

שנה שאני מחכה לכם אהוביי.
שנה בה לא שכחתי אתכם לרגע.
לעולם לא אשכח.
לעולם גם לא אפסיק לחכות לרגע בו אוכל לשוב לחייכם מבלי שימנעו זאת בעדנו.

אהוביי, ילדיי המדהימים,
אני מייחלת לאושרכם.
שנה של געגוע שהורכב מאלפי רגעי זיכרונות.
היו מאושרים.