בחמישי יצאנו למסיבה של הספייס.
הבטחתי מהבוקר ליפה שאיתי הפתעה.
חשוב לציין: אסור להבטיח לנשלטות הפתעה, אלא אם כן את מוכנה כדומית לשאת בתוצאות מעשייך. הן ממש, אבל ממש, גרועות בדחיית סיפוקים.
מהרגע בו הבטחתי לה הפתעה בבוקר ועד שהתחלנו להתלבש בערב, היא ניסתה להפתיע אותי בשאלות שמטרתן אחת... לברר מה ההפתעה. היא התחננה, הבטיחה מיני שוחדים מיניים... אבל אני - עיקשת ופראיירית - שומרת על ההפתעה.
כשהגיע הערב, עברנו יחד על הבגדים למסיבה. מיד לאחר השמלה, הגרביונים, המגפיים והמחוך שהיא לבשה, הגיע זמן ההפתעה.
אל הקולר שלה, חיברתי שרשרת שירדה עד לגובה כפות ידיה, ואליה התחברה שרשרת נוספת שבסופה אזיקים שעטפו את ידיה. לאחר שהיא נקשרה לטעמי, הבהרתי לה שהערב הוא ערב מיוחד במינו - אסור לה לומר מילה לאיש מלבדי.
את הדרך העברנו בתחנונים ובמניפולציות שלה, שגרמו לי לצחוק את נשמתי, אבל לא ויתרתי על ביצוע החלטתי - האהובה שלי יכולה לדבר בשפת הסימנים אבל לא להשתמש בקולה.
ברור שכל החברים שלנו במסיבה הבינו מיד שאסור לה לדבר וכווווולם התעקשו דווקא באותו הערב לשמוע לשלומה. היא החווירה, הוריקה, פישלה פעם אחת, אבל בסופו של ערב, היא הצליחה לשתוק עד ששחררתי אותה מהאלם.
התגאיתי בה. ברור. מי כמוני יודעת כמה קשה לה לשתוק :)))
באותה המסיבה ציפתה לי הפתעה - לפני כמעט שבועיים חגגתי את יום הולדתי בצנעה בשל מותו של אביה של אשתי. מסתבר שהמהממת שלי תפסה שיחה מאחורי גבי עם לל"ג המהממת לא פחות, וזו הפתיעה אותי באמצע הערב בעוגת שוקולד מופלאה שברכה עם שמי מעטרת אותה. אי אפשר לתאר כמה התרגשתי מהמחווה היפה הזו וזה הזמן להודות שוב ללל"ג, לאייר וכל הצוות המהמם של הספייס על האירוח הנפלא ועל האהבה שהם יודעים להעניק.
בחזרה אל הכבולה שלי...
בשלב כלשהו של הערב השכבתי אותה על הכלוב הניצב בכניסה למועדון, כדי להצליף בה את אהבתי. שום דבר לא יפה יותר מהשפחה המושלמת שלי, כשהיא מרחפת אל הספייס המתוק שאני מעניקה לה.
זה היה ערב מושלם בזכותה, בזכות אהבתה ובזכות החברים שלנו.
נשיקות.
לפני 13 שנים. 13 במרץ 2011 בשעה 13:49
