לפחות חמישים פעם היום אמרתי לך, כמה את עושה אותי מאושרת.
זה לא שעשית משהו מיוחד...
הלכנו להעביר יחד טיפול את המכונית,
בזמן שטיפלו בה, טיילנו בין חנויות בגדים ודגמנת לי שמלות קייציות מושלמות עלייך...
קניתי לך אותן 😄
החלפנו צמיגים - בשביל הנסיעה מחר...
קנית לי בגדים קצרים לקיץ ולטיול 😄
אכלנו ביפנית ששתינו אוהבות...
וחזרנו ממוטטות, כדי להירדם חבוקות ולהתעורר לערב שכולו היחד שלנו.
שוב ושוב זה הלב שצוחק כשאני איתך,
אלה העיניים שמביטות אל שלך
וזה הסומק שעולה אצל שתינו, גם אחרי שנה וארבעה חודשים יחד -
סומק של מאוהבות שרק גדלה והולכת, עם כל נשימה שאנחנו נושמות באותו המרחב.
אהבה מדהימה שכמותך,
כל פעם אני נזכרת בפליאה בהבטחות שהבטחת לי בתחילת הקשר - הבטחות שלא האמנתי באף אחת מהן...
שוב ושוב אני מתענגת על הדרך בה הגשמת לי את כולן.
היום חייכת ואמרת שאת אף פעם לא מבטיחה דברים שאת לא יכולה לקיים.
לפני שנה וארבעה חודשים אספת אלייך נפש שסועה ומעונה,
אהבתך החייתה את האדם שאני אוהבת להיות.
אני מתעוררת בבוקר, קמה לצחצח שיניים ומחייכת אל האישה שבראי.
את מבינה אהובתי - גרמת לי לאהוב את עצמי שוב.
מחר בבוקר נצא לטיול יחד, רגע לפני שהישראלים מציפים את הנחלים.
רק את ואני ביפי הפריחה, המים והחיות של צפון ישראל.
הפרחת בי את השממה אהובתי,
השקית נפש חרבה,
עשית אותי מאושרת.
אני מקווה שאני מצליחה לעשות לך את אותו הדבר.
תודה.
לפני 13 שנים. 11 באפריל 2011 בשעה 20:43