זה היה הסופ"ש האחרון לתקופה הקרובה, בו עוד יכולנו לצאת לבלות. בחודש וחצי הקרוב, עבודתה של אשתי תהיה תובענית כל כך, עד שלא תהיה לנו אפשרות להוציא את האף מהבית.
לכן היה לנו חשוב ששני האירועים המרכזיים של הסופ"ש - הקומזיץ והמסיבה בדיווה - יהיו מוצלחים.
וכמה שהם היו... :)
בדיחה על חשבוני
הייתי צריכה לראות את זה בא. הרי ברור שאם נשחק "אף פעם לא...", משחק שבו מישהי מספרת על דבר שהיא מעולם לא עשתה וכל מי שעשתה אותו צריכה לשמוט אצבע... הרי שאאבד אצבעות בקצב. זה לא היה קורה אם היו נצמדות לאקסטרימים בסגנון של קפיצות בנג'י, אבל זה כן קרה - פעמיים, כשדובר בהתנסויות מיניות. כן, יש לי עבר שרלילאי.
אה מה מה... הייתי צריכה לקחת בחשבון, שבין היושבות בקומזיץ ישנה לפחות אחת שקוראת לעצמה "חברה שלי", ושהיא כבר תדאג להפיל עליי בתגובה לשמיטת האצבעות - משימה בלתי אפשרית.
כן בטי, אני מדברת עלייך ועל החיוך הענוג בו הודעת לי, שהמשימה שלי היא לבצע ריקוד אירוטי על העמוד בדיווה.
משום מה, גם כל שאר הנשים כולל אשתי שתחיה, הצטרפו בעונג לדרישה שאבצע את המשימה הנ"ל.
עמדתי שם נעולה בסנדלים, אוחזת אוד מעשן, ובהיתי בתום ובהלם, באכזריות בה כולן התענגו על פנטזיית המשימה שלי.
כבר למחרת קיבלתי הודעות מצפות בפייסבוק. נשים הבטיחו להיות שם בשבילי (אעלק) כשאבצע את הריקוד... אשתי הבטיחה מני עונגים מיניים בתמורה לו... בקיצור, תכננו לי אמבוש.
המסיבה בדיווה
אני יכולה להעיד שהמסיבה האחרונה בדיווה הייתה המסיבה הטובה ביותר בה הייתי בחודשים האחרונים. הייתה אהבה באוויר. זו הדרך היחידה בה אני יכולה להסביר את ההבדל. אני לא יכולה לספור את כמות החיבוקים והנשיקות שקיבלנו שם. וזה עשה נעים. מאוד נעים בלב.
אחרי הריקודים והחיבוקים, הגיע זמן הסשנים.
לקחנו חלק במימוש הפנטזיה של יהלום (אלוהים כמה שהאיש הזה מאוהב בך - היהלום שבכתרו), ואז סישנתי את היפה שלי שהחליטה להיות טיזרית במיוחד. אי אפשר לאלף חתלתולות ורודות, אבל אפשר בהחלט לנסות. זה נעים 😄
השוט הנוסף שהשאלתי מ- Dark halo, סייע להעניק לה חגיגת הצלפות והעונג היה רב.
זה הזמן להודות לשניים ששמרו לי על המהממת - דומי היפהפייה ושולץ המדהים.
אהובתי המהממת,
כל פעם מחדש את מדהימה אותי ביכולת ההתמסרות הזו שלך.
בזכות שאת מעניקה לי להיות גברתך.
היית יפהפייה אשתי. הטרפת אותי בריקודים שלך, בחיוכים, בטיזריות, בישבנך הסופג, בשפתייך הענוגות.
אני מאוהבת בך עד כלות.
האמבוש
יצאתי עם אשתי לפרוזדור לנשום אוויר.
"את באה לרקוד על העמוד?" שאלה דיווה.
"את יודעת שלא" חייכתי.
"לא כי כולם מחכים לזה." היא הבהירה.
"אני יודע שאותי ישר יאשימו שאני מתערב, בלי קשר למה שאומר... אז יאללה, לכי לרקוד על העמוד. מילה זו מילה" התערב האדון הלבן.
התעלמתי בחן.
"את חייבת לרקוד." דחקה בי אשתי, "הבטחת."
"אור, פיניתי לך את הרחבה." יצאה בטי מהמועדון אליי.
"ריקוד על עמוד זה יפה." מלמל החבר הלבן, "אבל אני לא אומר כלום".
"שמעתי שאת רוקדת, באתי ללוות אותך." אמר לי דום מסוקס שלא היכרתי.
"איזה יופי אור, תתני לנו ריקוד על העמוד... חייכה אליי אחת מבאות המקום.
"אז את רוקדת? איזו מוזיקה לשים לך?" שאל עבד שביומיום הייתי קוראת לו חמוד.
"מילה זו מילה." הזכירה לי דומי.
"אני בכלל לא מתערב." הזכיר לי הלבן...
דארק הולו ודיווה אחזו יחד בזרועותיי והחלו לדחוף אותי פנימה לכיוון העמוד.
"רגע, אני מנצלת את זכותי כשולטת ופוקדת על שפחתי לרקוד במקומי." ניסיתי להינצל בעור שיניי.
המבטים שספגתי באותו רגע מהנשים מסביב ומשפחתי, היו מלאים ברחמים ובעצב.
"קדימה, קחו אותה לרחבה." הורתה בטי.
הן הצליחו לגרום לי להיכנס בחזרה ואפילו להביט באימה בעמוד הממתין. היה שם זוג נשים שהתמזמזו על הרצפה לשמחתי, אבל כשהבהרתי שהעמוד תפוס - סילקה אותן דיווה בחדווה. מה לא עושים בשביל חברות?
הצלחתי להתחמק מתשלום החוב המביך.
יום אחד, כשאהיה שתויה עד כלות, אולי אוכל לשלם את החוב.
אבל עד אז, אני מתכננת נקמה בחבורה העליזה הזו :)
אהבה שלי
היה המון עונג בסוף השבוע הארוך הזה. הוא כלל קומזיץ, חברות, המון נשים מפרגנות, מסיבה, מסעדות והמון שעות שינה בין לבין.
אבל הכי חשוב - היינו בו יחד.
חווינו יחד את אותן החוויות, חגגנו יחד את החברויות שלנו.
זה היה סוף שבוע שמח. כזה שבסופו הגוף עוד טיפה שבור ודורש שינה, אבל הלב והנפש מאושרים.
לפני 12 שנים. 29 במאי 2011 בשעה 6:41
