לפני 17 שנים. 29 במאי 2006 בשעה 20:50
היא לא מתה.
היא רק קצת עייפה,
חבוטה,
זקוקה לנחמה.
בלילות חסרי ירח
היא מביטה בהשתאות
בשחור החשוף
מאורות כוכבים,
ומחפשת נר אשר יבעיר
את השמים לכבודה.
בלילות היא לפעמים
נרדמת כשלחייה מונחת
על כתף, באחרים היא
מחכה לקרן ראשונה אשר
תבטיח, שהאור עוד ימלא
את נשמתה.
נפש עדינה לאהבה,
יש לשמור ולהקפיד,
לרפד ולחבק,
להביט אל עומק עיניה
במבט אשר יכול להישיר
אל האמת מהאמת.
לפעמים היא קצת זקוקה לנחמה,
גם האהבה זקוקה לאהבה.
