משחק נפלא ואני מתמוגגת מהאנגלים.
אז נכון שאואן בחוץ בגלל פציעה ושבקהאם עוד לא לגמרי נכנס למשחק, אבל...
שני הקולים נותנים משחק מרהיב. ג'ו קול, כובש השער המדהים בדקה ה-33 מכדרר ברמה שלא הייתה מביישת כל שחקן ברזילאי. השליטה שלו מוחלטת בכדור.
קראוץ, בגובה של 2.01 מ' היה אמור להיות שחקן מסורבל, זה לא ממש גובה שמתאים לכדורגל, במקום הוא טס על המגרש מצד לצד, מגן בצורה מושלמת על השער האנגלי ולא מהסס לאיים על השער השוודי בעיקר בעבודת הראש הנפלאה שלו.
ויין רוני, מה עוד לא נאמר על השחקן הזה. יש לו את הפרצוף הכי אידיוטי על המגרש אבל למי אכפת מה האיי קיו שלו? כשהבנאדם רץ אי אפשר לעצור אותו. הוא טנק עם יכולת לפוצץ טילים ישר מהקנה, בבעיטות מדוייקות, אכזריות וחזקות. יש לו יכולת שליטה מדהימה בכדור, ראיית משחק מושלמת ומסירות נהדרות.
לאופרד, כשבקהאם עוד מנמנם בצד הימני של המגרש והקולים תוקפים משמאל ללא הפסקה, לאופרד הוא עושה המשחק המושלם של האנגלים. האבוקסיס שלהם (יחי ההבדל הקטן). עולה להתקפה, יורד להגנה ובדרך משחרר מסירות מושלמות שיוצרות משחק.
אם נדמה לכם שאני נהנית אתם מה זה צודקים 😄
אה כן, ויש עוד קבוצה על המגרש, שמשחקת בצהוב, השוודים. אבל שמישהו אחר יכתוב עליהם :)
לפני 17 שנים. 20 ביוני 2006 בשעה 19:54
