הבלוג של השולט אור

אני מבורכת בך אהובתי.
איך אפשר בכלל לנסות להסביר במילים את מה שהלב מרגיש?
אם אומר שאני לא לבד יותר,
אם אומר שלראשונה כולי נאהבת,
אם אומר שבאהבה הזו שתינו נאלצות להביא את שתינו במלאות, בלי הנחות, בלי בריחות.
אם אומר שהעברנו זו את זו כל מבחן אפשרי של אהבה ושעמדנו בכולם.
אם אומר שהשלמות נמדדת לא בכמות אלא באיכות.
אולי אז אוכל להסביר כמה אני מבורכת באהבתך, באהבתנו.
לצדך אני חווה את ההווה שלנו.
לצדך אני רוצה לחיות את העתיד.
את מעניקה לי כוח.
אהבתנו אילצה אותי להתבונן לעצמי עמוק לתוך העיניים, להתמודד עם מה שנמלטתי ממנו כל השנים.
מעולם לא חוויתי קשר כזה.
אהבתי נשים רבות בימי חיי. אבל מעולם לא אהבו אותי כך.
נתתי, אבל מעולם לא לימדו אותי גם לקבל.
לימדת אותי לקבל ממך.
לימדת אותי לקבל אותי.
בירכת אותי עם כניסתך אל חיי באהבת אמת.


אני מבורכת בחברי האמת שיש לי.
אתם לא רבים, אבל אתם כאן, לצדי, בהדדיות אמיתית.
בפתיחות, ביושר, באהבת חינם, באהבת אמת.
אתם כאן כדי לחלוק איתי שמחות וכאבים, ותמיד מהמקום המפרגן.
התברכתי בכם חברים שלי.
אני מבטיחה לעשות הכול תמיד, כדי לשמור אתכם קרובים.


התברכתי במשפחה שלי.
כמו בכל המשפחות זה אף פעם לא מושלם, אבל זה תמיד בית.
שוב ושוב הם מוכיחים לי את אהבתם, את הנכונות להיות פה, לא כי צריך - כי רוצים, כי אוהבים.
זה החיוך שבשיחה היומית שבטלפון, השיתוף, הפשטות שיש בהיכרות שנמשכת לכל החיים.
זה היחד המלכד גם כשלא נפגשים לפעמים.
זו ההתחשבות.
זה לדעת שלנצח, לאורך כל חיי וכל חייהם, נהיה יחד.


התברכתי בכלבה שלי.
בתינוקת שמתעקשת להשכיב לידי במיטה את הכדור האהוב עליה - אחרת היא מסרבת לישון.
בעיניים שעטופות בפרווה שמביטות בי תמיד באהבה.
בהתכרבלות שלה לצדי כשעצוב לי, לא כי קראתי לה, אלא כי היא מרגישה.
בדרך בה היא מגינה עליי גם אם היא פוחדת - כי זה תפקידה.
בנאמנות הטוטאלית שלה,
בנשיקות הלילה טוב כשהולכים לישון ובחיבוקי הבוקר טוב כשמתעוררות יחד.

התברכתי באהבה.
המון אהבה.
אהבה שגורמת לי לאושר.