לפני 17 שנים. 8 באוקטובר 2006 בשעה 8:48
בא לי לרסס על כל הקירות, הגדרות והגגות שבעיר "אני אוהבת אותך."
ילדותי, אני יודעת, אבל בגיל 39 וקצת, אני כבר לא פוחדת להיות ילדה לפעמים 😄
אני זוכרת אותי ילדה רצינית כזו. אחת שמתרכזת בקריאה, באימוני קרטה, ובלהיות אחות טובה לאחות הקטנה שלי. כל כך רצינית תמיד. רק איתה הייתי משתובבת פתאום.
איתך חזר לי הצחוק ההוא, מאז. זה שמתחיל עמוק בבטן, כדגדוג, מתגלגל ועולה, ומתפרץ אל העולם בשמחה אמיתית שאין בה ציניות.
ואולי עם כל הרצינות שהייתה בי כילדה, איתך למדתי לראשונה, לצחוק גם מהמקום הילדי הזה.
אני מביטה בך והמבט נקי ממניעים. אני פשוט אוהבת אותך, הכי נקי, הכי שלך. בפעם הראשונה נקייה מפוזות ומהצורך בחומות הגנה. פשוט אוהבת אותך.
