לפני 18 שנים. 11 באוקטובר 2006 בשעה 23:51
שרק בערב קלטתי, בשיחה עם חברה, שכבר יום רביעי.
אצלי בראש עוד הייתי בשלישי.
כאילו השינה באמצע הייתה מן הכרח, הפרעה לרצף 😄
אז מצד אחד גיליתי, שממש בעוד יומיים וחצי את כבר כאן.
ומהצד השני קלטתי שלא הספקתי לסיים את כל מה שרציתי להכין לך 😄
מאותו הרגע אני מציירת כמו מטורפת (עם הפסקת כדורגל הכרחית אחת).
עכשיו כבר שתיים בלילה.
אצלך זו כבר זריחה.
ואין דבר יפה יותר בעולם הזה,
מלראות אותך יושבת בחלוק,
עוד רדומה
על המרפסת שמשקיפה לים.
עכשיו יומך יהיה רגוע
עכשיו שנתי תהיה שלווה.
ואם תתרכזי תוכלי להרגיש
איך אני מחבקת אותך
מתוך שינה.