שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של השולט אור

על האהבה והזוגיות. על שליטה, סשנים ומה שמלהיט. על חברים, ספרים ועל היומיום.
לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 20:50

התעוררתי בשבע לניחוחות נפלאים של שקשוקה וקפה שהוגשו לי אל המיטה על ידי רונית וגילי. בשעה שגילי חזרה אל המטבח להביא את הסלט הטרי שהיא הכינה, התיישבה רונית מאחורי ועיסתה את כתפיי כשאני נשענת עליה.

"ממממ... אני מזמינה את השירות הזה בכל בוקר." התענגתי על הפינוק.
"אני לשירותך גברתי." דיגדגה רונית בלשונה את אוזני.
גילי חזרה מהמטבח נושאת קערת סלט וצלחת גבינות ואני נפנתי לארוחתי.
"מה אתכן בנות?" שאלתי.
"בלסנו כשהכנו." ענתה רונית, "אנחנו כאן כדי לשרת אותך הבוקר."
"חשוד מאוד." קבעתי.
גילי חייכה אליי בביישנות, לקחה לידיה לחמניה, פרסה אותה ומרחה עליה שכבה נדיבה של חמאה.
"אנחנו תמימות וזכות." ענתה לי רונית.
"כמובן, לא חשבתי אחרת." צחקתי.
"חשבנו לפנק את המפקדת קצת." הסבירה רונית, "וזה אומר שאחרי הארוחה את תכנסי למקלחת ואנחנו נסבן אותך, אחר כך תשתמשי בשתינו או באחת מאיתנו לעינוגי בוקר ואז תצאי ליום עבודתך."
"ואת כל זה החלטתן לבד?" המשכתי לצחוק.
"לא לבד גברתי, יחד." צחקה רונית.
"יש לי מילה בתכנית שלכן?"
"ברור גברתי, את יכולה לבחור איך תגמרי הבוקר."
"שפחונת, תזכירי לי אם לימדתי אותך את הביטוי שליטה מלמטה?"
"כן גברתי." צחקה רונית, "אבל גם לימדת אותי ליזום לפעמים סיטואציות שיענגו אותך. אז לפני שתתחילי לקטר לי שאני מקלקלת לך את המאולפת החדשה, תרשי לעצמך להשתחרר קצת וליהנות. בסך הכול, תמיד תוכלי להעניש אותי על היוזמה. לא?"
"את בלתי נסבלת מתוקה שלי, והשקשוקה שלך אלוהית. אני לא יכולה לנהל איתך מו"מ כשאני אוכלת ממנה."
שמעתי אותה מצחקקת לעצמה כשאצבעותיה חזרו לעסות את כתפיי וכשאצבעותיי שלי חזרו לטבול את הלחמנייה בשקשוקה.

לאורך כל הארוחה גילי שתקה. מדי פעם היא חייכה או הסמיקה, אבל רוב הזמן היא התמקדה בשירותי. לא פניתי אליה בשאלות. היה לי ברור שרונית היא שיזמה את בוקר הפינוק הזה והחלטתי להעניק לה את פסק הזמן לו היא זקוקה כדי להתחיל להרגיש רגועה בתפקיד החדש אותו היא החליטה לקחת על עצמה.

לאחר הארוחה הובלתי לחדר האמבטיה בו הובילה רונית את סיבוני ואת חפיפת ראשי וגילי בעיקר השתדלה לא להפריע לעשייתה הנמרצת והתכליתית. כשאני שבעה ורגועה הן הובילו אותי בחזרה אל חדר השינה, הושיבו אותי על המיטה וכרעו בפניי על ברכיהן.
"גברתי, איך נוכל לענג אותך הבוקר?" שאלה רונית.

הסתכלתי עליהן חושקת בשתיהן. ידעתי שגילי כבר כמעט מוכנה, אבל רציתי לקחת אותה בפעם הראשונה בצורה אחרת, אינטימית יותר. כזו שתבהיר לה את מעמדה מולי ומהצד השני תעניק לה חוויית ביתוק בתולים שהיא לעולם לא תשכח.
"בואי הנה גילי." פקדתי עליה.
היא זחלה אליי והשעינה את ראשה על ירכי.
"אני יודעת זנזונת קטנה שלי כמה את משתוקקת שאקח אותך. ואני אקח אותך, ממש בקרוב." אמרתי כשאני מניחה יד מתחת לסנטרה ונושאת את עינייה אליי. "אבל לא ברגע זה. את ואני עוד צריכות לנהל שיחה אחת בגובה העיניים לפני שתהפכי לשפחה שלי. לכן, גם הבוקר, למרות החרמנות שלך מהלילה, את תישארי לכרוע על השטיח בזמן שאני אשתמש מול עינייך ברונית. זה ברור?"
"כן המפקדת גברתי." ענתה גילי.
"תזחלי אל המקום שלך." פקדתי.

מיד כשהיא הגיעה אליו החזרתי את עיניי אל רונית.
"עשית אותי גאה בך הבוקר כלבונת שלי." אמרתי לה, "ועכשיו את עומדת לשרת את גברתך עם התחת שלך. גשי לשולחן, הישעני עליו, פשקי את רגלייך ואת ישבנייך לכבודי וכדאי שתרפי ת'שרירים, כי עשית את המפקדת שלך חרמנית על החור שלך על הבוקר."

בלי להוציא מילה מפיה זחלה רונית עד לשולחן. היא נעמדה, פישקה את רגליה, הושיטה את שתי ידיה לאחור, אחזה בישבניה ופישקה אותם מולי כשהיא משכיבה את פלג גופה העליון על השולחן.

היא הייתה מחזה מרהיב.

הבטתי בה כמה רגעים, ואז שלחתי את ידי אל מגירת השידה שצמודה למיטתי, הוצאתי ממנה את הזין, הלבשתי אותו עליי ועליו קנדום. שמעתי את גילי עוצרת את נשימתה כשקמתי וניגשתי אל רונית כשבידי ג'ל סיכוך.

שותקת מרחתי על הכניסה לישבנה ועל הזין את הג'ל, מיקמתי את עצמי מולה בין רגליה, והתחלתי להכניס אל ישבנה את הזין.

"תשחררי ת'תחת זונה שלי." פקדתי עליה כשהרגשתי את שרירי פי הטבעת שלה מתהדקים על הזין.
"כן גברתי." היא גנחה.
התחלתי לנוע בתוכה בתנועות קטנות שהלכו והעמיקו. מצדו השני של החדר שמעתי את אנחת התאווה של גילי הצופה. בלי להעיף בה מבט נוסף החדרתי את מלא אורכו של הזין לישבנה של רונית.
צרחת העונג שלה הייתה עזה, ומייד לאחריה היא התחילה לנוע איתי. רונית הסירה את ידיה מיישבניה והניחה אותן על השולחן, מייצבת את עצמה מול חדירותיי העזות.

אחזתי באגן הירכיים שלה, מושכת אותו אליי עם כל חדירה לתוכה. עמוק וחזק רציתי לגמור בתוכה.
"את לא גומרת איתי זונה, את רוצה לשמש ואת תשמשי. את הזונה שלי ואת כאן כדי שאשתמש בך ולא בשביל העונג שלך. את תסתובבי חרמנית היום ותרגישי את התחת שלך מתכווץ כל פעם שתזכרי באיך שדפקתי אותך." סיננתי הוראות מבין אנחות התאווה שפרצו מפי ומפיה.

"תסתכלי טוב גילי, כי זה מה שאעשה לך בתוך כמה ימים." ציוויתי על הטירונית שלי. אחזתי ביד אחת בשערה של רונית, משכתי אליי את צווארה ושיקעתי בה את שפתיי ושיניי. "אני גומרת בתוכך זונה קטנה שלי." נהמתי וחיזקתי את חדירותיי. "את השרמוטה שאילפתי בשביל הגמירות שלי."

הרגשתי איך הזין ממלא אותה, מעמיק לתוכה. הרגשתי כמה החור שלה פתוח בשבילי. השרמוטה הפרטית שלי שכבה על השולחן וקיבלה אותי עמוק בתוך התחת שלה. הידיעה שאני יכולה לעשות בה כרצוני הטריפה אותי וגמרתי.

מתנשפת יצאתי ממנה.
הסרתי את הזין והשלכתי אותו אליה.
"נקי אותו זונה, יכול להיות שאחליט להשתמש בו הלילה על הזונה השנייה." פקדתי.
בלי להעיף בה או בגילי מבט נוסף ניגשתי להתלבש. רונית נשארה שעונה כמה דקות מתנשפת על השולחן, ואז היא התרוממה ממנו, אספה את הזין מהרצפה וניגשה לשטוף אותו.

"בואי הנה." פקדתי על גילי. "נעלי לי את הנעליים."
גילי ניגשה אליי, אחזה בנעליי הצבאיות והמבריקות והעלתה אותן על רגליי.
"שרמוטה." פקדתי על רונית שחזרה מהמקלחת, "תראי לה איך מצחצחים את הנעליים של המפקדת."
רונית מיהרה לכרוע לצדנו, הציבה את ראשה מעל לנעלי הימנית והחלה מבריקה אותה בלשונה.
"קחי בלשון ת'נעל השמאלית." פקדתי על גילי.
ראיתי את ההיסוס חולף על פניה. רגע של מבוכה ושל תחושת השפלה.
"ברגע זה." הוספתי.
היא הנמיכה את ראשה אל נעלי השמאלית, ושלחה לאט את לשונה אליה.
בתוך שניות היו שתיהן עסוקות בליקוק הנעלים עד להברקתן.

"זה מספיק." הודעתי להן. "רונית, את לוקחת לך יום חופש מהעבודה הסדירה שלך ומבלה את היום הזה יחד עם גילי בניקוי הדירה הזו עד ליסוד. אני אחזור לפה בארבע. אני רוצה לראות ארוחה מוכנה, שני סטים של צלחות וסכו"ם, את גילי עירומה ומוכנה כאן לכבודי כפי ששפחה צריכה להיות מוכנה לכבוד גברתה - את תלמדי אותה. ואת לא תהיי כאן. אני וגילי נשוחח ואז אחליט מה קורה איתה הלאה.
"ברור גברתי, רצונך ייעשה." ענתה רונית במהירות.

בלי להוסיף מילה נישקתי את שפתיה ואז את שפתיה של גילי, ויצאתי לפקד על הבסיס שלי.

פעם פרח​(נשלטת) - אני שמחה בשביל גילי
נכון שתהיי נחמדה אליה בפרק הבא ?
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - ממממממ... לא יותר מדי נחמדה.
לפני 17 שנים
פשוט תות{Mistress H} - חחחח פרק מדהים :)
אהבתי את הקשיחות היתרה הזאת, ואת הרעיון של להסתכל מלמעלה על 2 נשים שמלקקות לך את הנעליים, העלית לי ציור חדש בראש :)
תותי - שיהיה לך יום מדהים !
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - איזה כייף, זה אומר שבקרוב תשלחי אלינו עוד ציור שלך :)

ותודה מותק }{
לפני 17 שנים
פשוט תות{Mistress H} - בבקשוש }{
והציור, כבר בדרך אלייך
תותי
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - ראיתי, אהבתי, שולחת לינק לאישה :)
לפני 17 שנים
פרלין​(נשלטת){ש} - הוריי! רק הולך ומשתבח...

לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - חן חן מתוקונת :))
לפני 17 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - בהחלט הולך ומשתבח...נוספות דמויות ...מקומות...שמות...הקריאטיביות בשיאה (-:
ובכל זאת...להגיד לך ת'אמת?...מתה על המציאות שלכן...לקרוא אותה ולחייך....
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - גמני מתה על המציאות שלנו :)
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - ממי, אחר כך מתפלאים איך צה"ל הגיע לאן שהגיע. אם חיילים היו זוכים לאותו חינוך, מלחמת לבנון השנייה היתה נראית לגמרי אחרת:) מתה על הדימיון שלך, אוהבת את הסיפור הזה ואוהבת אותך.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - חחחח המפקדת בלבנון? כל החיזבאללה היו נכנעים לה מיד :)

מתה עלייך יפהפייה שלי, משוגעת עלייך לגמרי - כולי :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י