באחת בלילה הכלבה שלי התחילה לרעוד במיטה כמוכת פרקינסון. לא עזרו הליטופים שלי וגם לא העובדה שכיסיתי את כולה בשמיכה. היא התעקשה להוציא את ראשה מתחת לשמיכה, להקשיב במתח לשקט שבא מבחוץ ולרעוד.
ואז פתאום בבת אחת זה קרה. משום מקום ובלי כל התרעה, באה רוח עצומה בעוצמתה. אני לא יודעת איך להסביר את מה שאני וכל השכנים ברחוב שמענו, אבל הרוח נשמעה כאילו היא מסתובבת ומתערבלת סביב עצמה בעוצמה אדירה. היא חבטה בעוז בבניינים, העיפה אל תוך חדר השינה של שכנה שלי רעפים שגודלם כמטר (כך היא סיפרה לי הבוקר במכולת), וגדעה בבת אחת עץ ברוש ענק שגדל שנים בבניין שממול לבניין שלי.
העץ נחת בחבטה שהרעידה את ביתי במרחק מטר מהכניסה לבניין שלי. מיד לאחר מכן השתררה דממה. כמו שהרוח האדירה הזו הגיע כך היא נעלמה - בדממה. יצאתי מהמיטה אל הרחוב ופגשתי שם עוד שכנים המומים שיצאו לבדוק את הנזק. העץ שכב לרוחב הכביש על המכוניות שחנו, חוסם את כל נתיב התנועה.
הבוקר פתאום נכנס המון אור מבעד לחלונות מולם עמד עד הלילה הברוש. הגזע הקרוע ומכונית פצועה אחת שעוד לא הספיקו לפנות, הם השריד היחיד לעוצמה האלימה של הרוח שביקרה ברחוב השקט שלי למשך לא יותר מעשר שניות. ואני מחייכת לי בשקט. כשעברתי לרחוב שלי חשבתי לעצמי שהנה מצאתי רחוב שקט במרכז תל אביב. מאז שאני כאן הספיקו לנסות לפרוץ לי לדירה, אדם אחד עבר דרך זכוכית דלת האינטרקום כאילו היא אוויר, והוריקן מקומי פגע ברחוב. אחלה רחוב שקט מצאתי לי :)
לפני 17 שנים. 27 בדצמבר 2006 בשעה 10:04