שלושת הימים האחרונים היו ימים של סקס בלתי פוסק ביני לבין אהובתי. כל שנייה של יחד נוצלה כדי להזדיין בזיונים לוהטים, מרטיבים וקינקיים, כאלה שגוזלים את הנשימה בין האורגזמות.
ובין המפגשים עולים הזכרונות ומציפים כל חלקה טובה, והאצבעות מפשפשות בזכרון ובדגדגן עד לזעקה, שמשאירה אותי מעולפת על המיטה או על הכסא המשרדי.
ימים של התמכרות מינית מחודשת. לא שקודם באנו בטענות זו לזו, אבל פתאום אחרי ימים של ריצות ושיגעון קבוצתי-משפחתי, הטירוף היחיד איתו אנחנו מתמודדות הוא זה שאנחנו גורמות זו לזו להרגיש במיטה.
וככל שאנחנו טורפות זו את זו - הרעב רק גובר ולא ניתן להשביעו. בדרך מבית האבות כשאהובתי עדכנה את אחותה בטלפון הצצתי בשעון.
"נוסעות לקוויקי?" שאלתי.
"כן." היא ענתה בחיוך זדוני.
שני קילומטרים ומיליון חיוכים מאושרים אחרי, הבגדים טסו משתינו לטובת מגע העור.
אחר כך יצאתי לארוחה המשפחתית בלי להתקלח. רוצה אותה עליי ואותי עם הרטיבות והבערה בכל מקום. מהארוחה אני שולחת לה הודעה שאני מרגישה אותה על כולי ואני מאושרת. הגוף שבע ומורעב לעוד ועוד... לא יכולה לשבוע. נימפומנית היא עשתה אותי, נרקומנית של הגמירות שלה ושלי.
לפני 17 שנים. 26 בינואר 2007 בשעה 20:23
