גיל ארבעים הוא תחנה חשובה בחיים.
בגיל שלושים מצפים ממך לדעת כבר מה את רוצה לעשות בחיים. בגיל ארבעים את כבר עושה ספירת מלאי שבודקת כבר לא רק לאן מועדות פנייך, אלא גם מה השגת במה שהיה עד היום.
אני מרוצה מלא מעט דברים שעשיתי ומאוכזבת מהמקומות בהם הכשלתי את עצמי. לא אפרט את הרשימה כאן, היא פחות חשובה לכם והיא אישית.
הסקת המסקנות היא החשובה. לדעת לפרוץ במקומות שחשובים לי. מקומות שהפריצה בהם נמנעה בגלל דפוסים ופחדים.
אהובתי לימדה אותי עיקרי סדנה שהיא עברה בעבר. היא אמרה לי שהתפיסה שם אומרת שצריך להקשיב להתנגדויות של אנשים כשהם מסרבים להתנסות בזה. שאותן ההתנגדויות שיינתנו, הן אלה שמעכבות בדרך כלל את האדם המסרב בחייו.
למדתי להקשיב להתנגדויות שלי. פעם הייתי כועסת אם היו אומרים לי שאני מתרצת את עצמי - יכולתי למצוא סיבות הגיוניות כל כך למקומות בהם נכשלתי. היום אני יודעת שההסברים שנתתי כל חיי לסיבות שמנעו את פריצתי כשרציתי לפרוץ, היו תירוצים לפחדים שלי מהצלחה. היום אני יודעת שאף אחד ושום דבר לא יכול להכשיל אותי כשאני רוצה להשיג משהו. רק אני יכולה להכשיל אותי וההצלחה כמו הכישלון נתונים בידיי.
האהובה שלי עברה איתי שעות של שיחות שבהתחלה התישו אותי. לא הבנתי איך היא לא רואה שהסיבות שנתתי לכישלונות שהיו לי בחיי היו הכי מוצדקות בעולם. אבל קשה להמשיך לתרץ מול מי שמאמינה בי וביכולותיי. כשהיא מציבה מולי מראה, המראה הזו מדוייקת, בהירה ולא מתפשרת על בינוניות. זה כוחה של אהבה אמיתית - היא רואה את היכולות ודוחפת את האהובה למיצוי מלא של הפוטנציאל.
בגיל ארבעים אני רוצה להצליח גם במקומות מהם פחדתי עד היום. יש מיליון סיבות בגללן לא הגשמתי חלק מהחלומות שלי - אבל אם אני באמת רוצה להגשים את אותם החלומות, הגיע הזמן להתגבר על הפחדים ההם.
די, אני כבר בת ארבעים. נגמר הזמן להתמזמזויות :)
**
וקצת על חגיגות הארבעים (אי אפשר להגיע לגיל הזה רק ממקום של חשבונות נפש, צריך גם לשמוח ברגע).
הערב התענגתי בארוחה משפחתית שנערכה לכבודי. ישבתי שם עם אמי ובן זוגה, ועם אחי ואשתו לעתיד, והכי נהנתי בעולם מהשיחה, מהפרגון, מתשומת הלב ומהאהבה שהרעיפו עליי.
זה תמיד נורא מצחיק - באופן קבוע כשחוגגים אצלנו יום הולדת, אמא שלי לוחשת על אוזן הנבחר/ת לגשת למלצרים ולדאוג למנה אחרונה של עוגה עם הזיקוקים. איך שהוא, למרות שזה קורה באופן קבוע - אף פעם מי שחוגג לא זוכר שזה עומד לקרות והוא תמיד מופתע.
אכלנו הערב בספגטים. האוכל היה מושלם וכשהגיע זמן הקינוח הופתעתי לגמרי מהעוגה שהוגשה לי. השיחה פשוט כל כך נעמה לי שלא זכרתי את החלק הזה.
אהובתי הודיעה לי שביום ראשון נבלה מעשר בבוקר ועד עשר בלילה. היא מסרבת לספק לי רמז ואפילו לא רמזון, לגבי הדברים שהיא מתכננת. היא רק אמרה שמתוכננות ארבע פעילויות מחוץ לבית ושמעבר לזה יהיה המון סקס. עם הודעה כזו ממש אין לי צורך לנסות לנחוש מה היא מתכננת. ברור לי מראש שיהיה נפלא.
פעם הייתי נלחצת מחוסר השליטה שלי בסיטואציה. היום, אחרי שנתיים של יחד, היא לימדה אותי את חדוות הקבלה ממי שאני אוהבת ושאוהבת ואותי. אני פשוט מאושרת מידיעת אהבתה אותי. נפלא להרגיש נאהבת כפי שהיא גורמת לי להרגיש. זו המתנה המופלאה ביותר שקיבלתי בחיי.
לפני 17 שנים. 3 במרץ 2007 בשעה 0:41
