לפני 19 שנים. יום חמישי, 8 במרץ 2007 בשעה 7:29
כשאת מתעוררת הקול שלך מוציא אותי מדעתי.
זו המתיקות המתפנקת שיש בו שגורמת לי רק לרצות לחבק אותך הכי קרוב, לכרבל ולהרעיף עלייך עשרות נשיקות.
אני הכי אוהבת את מגע הלחיים שלך כשאת מתעוררת. הן חמימות, רכות וכמו מבקשות עוד ועוד מהנשיקות הללו.
אני הכי אוהבת אותן וגם את החיוך המתפנק שעל שפתייך כשאת מתעוררת. חיוך מתוק שגורם לי לראות בך את הילדה שהיית פעם.
הגוף שלך רך כשאת מתעוררת. כולו קורא אליי לחיבוקים ולליטופים, ואני איני מסוגלת ואיני רוצה לסרב לקריאתו, שנענית לקריאת הגוף שלי המכור אלייך, אל ריחך, אל חומך ואל התחושות שאת עושה לי.
עכשיו דיברנו בטלפון. הערתי אותך מהשינה שהשפעת כופה עלייך. והיית בדיוק כך, ורציתי כל כך להיות עכשיו צמודה אלייך.
שששששש.... שני אהובתי. בארבע אבוא להעיר אותך מקרוב.