פרח יקירתי, הייתי מורטת שיער בסופו של הלילה הזה אם לא היית עוזרת כפי שעזרת 😄
תודה בייב.
המחשב שהחליט לנסות להתאבד אתמול התעקש משום מה לא לקבל או לשדר שיחות וידאו. חשבתי שעוד רגע אפצפץ אותו אבל ניסיתי ללכת איתו בעדינות. זה לא עזר.
אהובתי ואני התקנו תוכנות שונות למסרים - לא עזר. האקסית שלי עלתה און ליין עם שתינו - לא עזרה. רק פרח אחת הצליחה לעזור במקום בו הדומיות נשברות ומתחילות עוד רגע לשבור בתים או לייבב (לבחירתכם).
אז זהו, מחר אהובתי תיסע לתאילנד ועדיין נוכל לראות זו את זו כשנדבר, וזו הקלה ענקית. המחשב הנבלה שלי ניסה לעשות לי התקף לב והצליח, אבל בסופו של עניין באה הפראמדיקית פרח והצילה את המצב.
ולך אשתי, רגע לפני שאת נוסעת...
הלב שלי יטוס איתך אלפי קילומטרים. היכן שלא תהיי אני איתך יחידה שלי. את אהבת חיי ובמיוחד אחרי החודשים האחרונים בהם אנחנו נפגשות כל יום, יהיו המון געגועים והמתנה לשובך. הזרועות שלי יחכו לרגע בו הן יוכלו לחבק אותך שוב, והראש שלי ינוח בימים הללו על כר ולא על כתפך. השפתיים שלי יכמהו לשלך, והאוויר שאנשום יהיה שונה כשריח הנשימה שלך לא יתערבב בו. ואני כל כך אחכה לשובך אהובתי.
את חיי, את שמחתי, את תשוקתי, את אהבתי, את הבטחון והבית שלי, את אשתי. כל מה שאני רוצה הוא להצליח להעניק לך את מה שאת מעניקה לי.
חזרי אליי מהר חיים שלי.
אור
לפני 17 שנים. 28 במרץ 2007 בשעה 23:18