"אור מה את עושה ביום ראשון בערב?"
"מה? מתי זה יום ראשון ומה מיוחד בו?"
"יום ראשון אור, חג שני."
"לא יודעת, ואוו, ראית מה היא כתבה לי?"
"ראיתי."
"וראית איזה בונגלו יפה?"
"ראיתי, אור תתרכזי, יום ראשון ךלךלכךלחךגלחךגלכ..."
"מה? לא שמעתי פרח, בדיוק הקלדתי לה תגובה."
"יה מסטולית, תקשיבי רגע, יום ראשךלחךללחנןנלח".
"כן בטח. אני מקשיבה. מה? מה אמרת? רגע, אני חייבת לקרוא את מה שהיא כתבה שם..."
"אוררררררר."
"לא צריך להתעצבן פרח, אני איתך."
"אז ךלחךכלךלח".
"בסדר, אבל תני לי להתקשר אלייך בעוד עשר דקות, אני לא קולטת כרגע מילה שאת אומרת. אני אקרא אותה, אגיב ואתקשר."
עשר דקות אחריי.
"את רואה, עכשיו אני שפויה שוב."
"אז אפשר לבוא אלייך ביום ראשון לארוחת חג משותפת?"
"אה בטח, למה לא אמרת קודם?"
"אוררררררר..."
שיחה שהתקיימה ביני לבין פרח לפני חצי שעה :)
לפני 17 שנים. 3 באפריל 2007 בשעה 14:39