לפני 17 שנים. 10 באפריל 2007 בשעה 2:13
אספתי טרמפיסט חייל. מבט אחד עליו והיה ברור שמדובר במילואימניק. ראסטות מכאן ועד הודעה חדשה, מדי ב' בני לפחות חמש שנים והמון חול בקנה.
הוא היה צריך להגיע לקריית שמונה, התחיל את המסע בבאר שבע והיה חדור במוטיבציה. מבחינתו - קוראים לו, אז הוא בא.
היה בו משהו שכבר מזמן לא ראיתי - משהו מארץ ישראל היפה שגדלנו עליה. יכולתי לדמיין אותו מצד אחד רץ בג'בלאות ומהצד השני יושב עם גיטרה על הים מחובק עם איזו מותק שהוא פגש ומעשן צינגלות.
תותחן. אחי היה תותחן בצבא ואוטומאטית זה יוצר אצלי חיבה אל כל החבר'ה שבאים משם.
הוא צריך להגיע רק הבוקר למחנה, אבל הוא החליט לעבור את הארץ לאורכה בטרמפים, ושייקח כמה שייקח.
לא יודעת, היה בו משהו יפה, נקי, תמים.
זהו. סתם התחשק לי לשתף.
