סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של השולט אור

על האהבה והזוגיות. על שליטה, סשנים ומה שמלהיט. על חברים, ספרים ועל היומיום.
לפני 17 שנים. 8 במאי 2007 בשעה 21:08

קשה ומפחיד לתת תשובות מוחלטות לשאלות קיומיות.
אני שונה מהאישה שהייתי לפני עשור, שונה מזו שהייתי לפני שנתיים, שונה ממי שהייתי לפני חודשיים. איך עונים על שאלות מהותיות ממקום של שינויים משמעותיים כל כך?

הצרכים שלי משתנים כל הזמן ואני מחפשת את הבסיס שבי, זה שיהיה מוצק בהגדרתו ובהגדרתי, אבל אני לא ממש מוצאת הגדרה אחת מוחלטת שכזו.

השעון מתקתק בעבורי. אני בת 40, ושוב אני שואלת את עצמי מה אני רוצה. אני רוצה ילד? אני רוצה ללדת? אני רוצה לגדל בעצמי ילד מאפס ולהיות אחראית לו לשארית חיי? אני מסוגלת למחויבות כזו בכלל?

הרבה פעמים בשאלות מהותיות צריך פשוט להתנסות ואז יודעים, אבל ילד הוא לא משהו שמתנסים בו ואם הוא לא מתאים אז עוזבים. זו המחויבות הכי גדולה שאדם יכול לקחת על עצמו. ואני יכולה?

אני נעה בין רצון בילד לפאניקה מוחלטת מלחשוב על לעבור הריון, לידה, גידול של ילד כשאני חיה לבד. וגם אם לא הייתי חיה לבד, הייתי רוצה שאני אלד או שזוגתי? זו שאלה של נוחות או של צורך? איך מחליטים מה נכון באמת לעצמי ולילד?

ואם ילד אז איך לעשות אותו? בהפרייה? בזיון? עם אדם מוכר או עם נתונים של בנק הזרע? מה יותר נכון לי? מה יותר נכון לילד? ומה אם מה שנכון לי סותר את מה שנכון לילד? איזו טובה מכריעה כאן? טובתו של מי שעוד לא נולד אבל שברגע שהחלטתי עליו אני מחוייבת קודם כל לטובתו, או טובתי?

האם אוכל לפרנס ילד לבד? ילד עולה בין 3500-5000 ש"ח בחודש. כדי לפרנס אותנו אצטרך לעבוד הרבה יותר משאני עובדת היום. מתי יהיה לי זמן לילד שלי? מתי יהיה לי זמן לאהובתי? מאיפה אמצא כוח לכל? האם כעצמאית שידעה עליות ומורדות כלכליות, אני יכולה לקחת על עצמי הימור שכזה?

לחשוב על ילד זה לחשוב על צורך אגוצנטרי לחלוטין. אבל מהרגע שהוא קיים - טובתו עומדת בראש. חייתי מספיק את עצמי ובשבילי כדי שאשים את טובתו לפני צרכיי?

אני לא מצליחה לענות לעצמי על אף אחת מהשאלות שאני שואלת אותי, והשעון מתקתק.

פעם פרח​(נשלטת) - לאט לאט תגיעי לתשובות הנכונות לך
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - לאט? לביציות שלי אין הרבה זמן ואם אהיה אמא, אני לא רוצה להיות מהזקנות שכולם חושבים שהן הסבתות של הילדים שלהן :)
לפני 17 שנים
Shimmy​(נשלט){Vents} - שאלות גדולות מורכבות משאלות קטנות.
לפעמים אחרי שעונים על שאלות בסיביות הכל נראה פשוט וברור יותר.
איך להביא ילד? זו השאלה הכי פחות חשובה לדעתי, זיון,הפריה,בנק זרע, גאון פיזיקה (יעני חנון) או אימוץ זה חשוב לשלב הראשון.
אח"כ הרבה פחות .

תעני על השאלות הבסיסיות, כל היתר יהיה ברור יותר.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אני לא בטוחה שאתה צודק.
כלומר ברור שקודם כל צריך שיהיה מענה לשאלה הבסיסית ביותר - האם אני רוצה ללדת? אבל יש מחקרים סותרים לגבי הזדקקותו של ילד באבא. ושוב עולה השאלה מי יותר חשוב - האמא או הילד?
אני לסבית. מעורבות של גבר בתוך זוגיות קיימת היא לא ממש דבר נוח ואני מרגישה התנגדות לרעיון של לעשות את זה עם ידיד וכו'. אבל מה על טובתו של הילד? כל ילד רוצה לדעת מי היה/הוא אבא שלו.
לפני 17 שנים
Shimmy​(נשלט){Vents} - אני חושב שהשאלות שלך טובות ללפני 30 שנה, או אולי 10.
יש היום הרבה יותר לגיטימציה לחד הוריות, יש ילדים שהאבות שלהם נופלים בגל אפס או אפילו לפני שנולדו.
יש חד הוריים שמאמצים, יש לסביות שמגדלות ילדים..
כל אחד ירצה לדעת, אבל הרבה יותר חשוב להתפתחות של הילד זה האהבה שתוענק לו.

אני מאמין שילד שיחייה בתא משפחתי אוהב ומחבק יהייה אדם טוב בלי קשר למבנה התא המשפחתי שלו.
כבר לא מייצרים ארונות בשביל שאנשים יצאו מהם.
בעיקר כי זה הפך לכמעט נורמה.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - רוסו,
אם יש דבר שאני מתעבת זו אופנת הפיסי.
נלחמתי ואלחם כדי לאפשר ללסביות ולהומואים להיות הורים. אבל זכותי הטבעית להיות הורה לא קשורה בשום צורה לטובתו או לחוסר טובתו של הילד. ואני מדברת על טובתו ולא טובתי.

ברור שיש לגיטימציה ואבוי לנו אם לא הייתה. אבל אני לא מכירה אדם שיערער על הצורך הבסיסי של כל ילד גם באב. וזה צורך שלא קשור לנורמות חיים או לאמונות אישיות כאלה או אחרות.
לפני 17 שנים
Shimmy​(נשלט){Vents} - לא קשור לפי סי, קשור להתמודדות עמה צריך הילד לעבור.
נדמה שההתמודדות היום קלה יותר.
לגבי אם צריך דמות אב ? יתכן שאוטופית כן.
אבל העולם הזה לא אוטופי בכלל.
יש דמויות אב שכולם היו שמחים לוותר עליהם.
תהיי מי שאת, תאמיני שתעניקי לילד אהבה והוא יצא יותר מצויין מטוב.
רק תעני לעצמך על השאלות הפשוטות ומשם הדברים יזרמו.
.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - הזה אתה צודק יקירי :)
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - הזה=בזה :)
לפני 17 שנים
פרנקי - מאחד הפוסטים הקודמים הבנתי שויתרת על הרעיון ללדת מסיבה בריאותית.
מקווה שמשהו השתנה לחיוב.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - כן דברים השתפרו. הסכרת שלי מאוזנת ואני לא זקוקה לשום תרופות בשבילה. עדיין, הריון זה אומר כנראה שמירת היריון ואין לי מושג איך אוכל לעשות את זה, לעבוד תוך כדי ולחיות שגרת חיים כזו או אחרת.
לפני 17 שנים
השיבומי המתקתק​(מתחלף){בדסמית} - ילד זה מתגמל, אבל אכן לא קל.
במיוחד בקטע חד הורי.

מקווה שתמצאי את התשובה הנכונה בתוכך.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - תודה מתוק :)
לפני 17 שנים
huan - למען האמת המחקרים של היום לא מדברים על "אבא" במובן של זוג "אבא ואמא" אלה "אבא" במובן של דמות גברית כלשהי בחייב אותה יוכל לחכות/ללמוד או במובן הפרודיאני לפחד שיסרס אותו (במידה והוא בן)....אך לי אישית לא יצא לקרוא מחקר העוסק בילדים שגודלו רק על ידי שתי נשים או שתי גברים אך יכול להיות שהם קיימים ועם לא אז באמת הגיע הזמן!

מעבר לזה במישור הסוציובילוגי טובתך וטובת הילד לא סותרים אחד את השני שכן מיתוקף היותו נשא הגנים שלך טובתו היא טובתך...אם זאת יש להבין שאנו חיים במערכת כאוטית ומסובכת ועל כן גם ובעיקר עם תנסי לסוכך על הילד מכל סכנה הוא עדיין יצא דפוק או ידפק בשלב מאוחר יותר על ידי החברה. אין אף אדם בעולם שבאמת מאושר מזה שנולד, מזה שהוא חיי ומזה שהוא עתיד למות הראיה לכך היא כל הצמר גפן שאנשים מנסים לעטוף את עצמם ואין זה משנה עם צמר הגפן הזה זה דת, פילוסופיה, פסיכולוגיה, ריטואלים, סמים או סתם אדישות - ברגע שצמר הגפן מתחיל לנשור אנשים מתחילים לקפוץ מבניינים וזו עובדה - החיים הם התרסקות אין סופית בתוך קיר בטון ומה כבר יכול להיות טוב בזה ומי הסאדיסט שירצה לעשות זאת ליצור חיי אחר?

אני אישית לא רוצה ילדים ואת הרציונליזציה לכך כבר גבשתי - ילדים זה שמחה אך כך גם לפוצץ אדם במכות כשיש לך יום רע ולנסוע ברחבי חיפה עם חלונות פתוחים ב3 בלילה כשמהמערכת המשוכללת בוקעים צליליו של שיר דיכאון בעוצמה של 150 דציבל...אני מתנגד לשלושתם
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - ואוו איזה סיום דפקת כאן :)

תודה חואן על דבריך.

כן ברור לי שלא משנה כמה אנחנו רוצים לשמור על ילדינו, היום בנוסף לחיסכון לאוניברביטה חוסכים מראש גם לפסיכולוג. אני לא מדברת על זה. אני שואלת שאלות הרבה יותר בסיסיות - ברור לי שלא אהיה אמא מושלמת אבל שאשתדל להיות האמא הטובה ביותר שאוכל. ועדיין, עד לרגע זה אני לא יודעת אם אני רוצה ללדת.

בזמנו רציתי ואז גיליתי שאני לא יכולה. החיים שלי עברו הרבה תהפוכות בשנים האחרונות וזו שאלה שאין לי עוד הרבה זמן להתלבט בה. זו שאלה שכל תשובה שאתן עליה תהיה משמעותית בצורה בלתי רגילה. ועל השאלה המהותית הזו אין לי תשובה עדיין.
לפני 17 שנים
huan - לך כאדם בודד ואגואיסט החושב בעיקר על סיפוק צרכיו, שאת המקרים הקיצוניים ביותר של אגואיזם זה ניתן ליראות בקרב בנות ה67 שיולדות את ילדם הראשון, ילד בהחלט יביא סיפוק ורוב הסיכויים שעם תחליטי לא להביא ילד תצטערי על כך בהמשך כשם שרוב האנשים מצטערים על בחירות שעשו בעבר.

העניין הוא לא להתלבט אלה לעשות החלטה עקרונית מיתוך ידיעה ברורה שבשנים שיבואו תצטערי אליה ותצטרכי להשקיע מאמצים בכדי להמשיך ולהאמין שעשית את הבחירה הנכונה. הפרט היחיד הוא שבמידה ולא תביאי ילד את כבר לא תוכלי לעשות ילדים ולכן הצער על ההחלטה יהיה כבד יותר מאשר הצער על ההחלטה להביא ילד שכן הסביבה התרבותית שלנו הנחילה לנו תקווה בכל הקשור לילדינו ולהצלחתם בחיים גם עם עכשיו הם סובלים.

כפי שאמרתי הילד יסבול וידפק בכל מקרה לדעתי האישית טובתו של הילד קודמת את טובתה של האם לכל הפחות מבחינת המוסר שלי (אנשים רבים יחלקו עלי לדוגמא הדתיות המביאות ילדים רבים בכדי לזכות בסטטוס ובכדי להמשיך להרגיש את ההיי ההורמונלי ואת המשמעות שכל ילד חדש מביא לחייהם או את ההורים באפריקה הרואים בילדיהם כוח עבודה זול לנצל אותו לטובתם)...שכן ברגע שאתה מביא ילד לעולם אתה הוא האחראי לו שכן לא היה לו דבר בבחירה לבוא לעולם. הילד הוא סופו של דבר בחירה ועל בחירות בחיים צריך לקחת אחריות ובעולם הערכים ההומנסטיים שלנו פירשו הדבר הוא לעשות כך שלא יצטער על שנולד - על הבחירה שעשית.

בכל הקשור לתהליך הלידה עצמו אני אישית לא הייתי רוצה לעבור אותו (אלה במסגרת של ניסוי שבו אבחן את התהליך ואספק את הסקרנות המדעית שלי:)) ואני חושב שכל הנשים שעושות את זה חייבות להיות די דפוקות בכל כך הרבה מובנים (ואין זה משנה שהטבע והחברה "גומלים" להם על זה בכל מיני הורמונים נחמדים שמנתקים אותן מהמציאות לשנה שאחרי וכל מיני פינוקים רגשיים)

על כל מקרה כמו שאת כנראה שמת לב דיונים על שאלות מהותיות ופילוסופיות הם הקיק שלי:) כך שכנראה אפסיק כאן לטובתם כולם.
לפני 17 שנים
alona. - אוי חואן...יצרת לך אחלה מנגנוני הגנה.
אני מאד מקווה שהם גם יחזיקו מעמד כי אם תתפכח
אתה תבין שמה שכתבת זה מאד עצוב ואני לא בטוחה שתוכל לעמוד בזה..
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אני מסכימה איתך יקירה :)
לפני 17 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - אורצ'י אם יש מישהו שאני לא מטילה דופי בהצלחתו זו את!
נכון שבאידאל ילד צריך אמא ואבא.
נכון שבאידאל ילד צריך ימבה כסף שיקנו לו הכל
אבל המרכיב הכי חשוב זו לתת לו אהבה. וזה אין מישהי שתיתן טוב ממך!!!
אני מכירה כל כך הרבה אנשים וילדים להורים גרושים (שלרוב זה לא עדיף) ומסתדרים..
אני גם רואה אמהות בגיל 20 מביאות ילדים כשהן עוד לא יודעות דבר על עצמן ואז הילדים פחות מסתדרים.

אני יודעת שאת מנסה להעניק את האידאל אבל כשם השלמות זה לא קורה אף פעם.
יש לך אהבה! המוןןןןן אהבה.. והיא תנצח!!
בהצלחה מקסימונת }{
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - תודה על האמון מתוקונת :)
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - גם אני שואלת את עצמי חלק מהשאלות שאת מעלה פה. מן הסתם אין להן תשובות. ואין יותר מפחיד מזה... להביא יצור חי לעולם הזה ולדעת שאת עלולה לעשות החלטות שאולי יזיקו לו, ושאין לך מה לעשות בנדון חוץ מלהשתדל מאוד מאוד, ולקוות שיהיה בסדר.

השאלה הראשונה והחשובה מכל היא כמובן האם את בכלל רוצה ילד, ונדמה לי שאת עדיין לא ענית על השאלה הזאת. הפחד שלך מתקתוק השעון מובן, אבל את חייבת לשאול את עצמך - האם *את* באמת ובתמים רוצה ילד ומוכנה להקדיש לו את חייך, או שאת פשוט מושפעת מהנורמה הזאת שמחדירים לנו מגיל 0 לראש - שכל אישה חייבת להביא ילד לעולם הזה, אחרת היא לא שלמה. אני מאמינה שיש לא מעט נשים שמביאות ילדים לעולם רק בגלל זה, וטוב בד"כ לא יוצא מזה. ואם בגיל 40 את עדיין לא משתוקקת לחלוטין לילד, אולי יש לזה איזו סיבה. אני מאמינה שעדיף לא ללדת ולהצטער, מאשר להביא לעולם יצור חי שאת לא תוכלי לתת לו את כל כולך.
אבל אם את רוצה בילד הזה יותר מכל, אם את מחכה לו בקוצר רוח, מדמיינת איך הוא ייראה, באיזה שם תקראי לו ואילו שיחות תנהלי איתו... אם את מודעת לכל הקשיים ומבינה שאת מוכנה לוותר על הכל ולהקריב את הכל למען הילד הזה שאת עדיין לא מכירה - אז כל ההתלבטויות האחרות של מה נכון ומה לא נכון, כל זה משני. כי טעויות כולנו נעשה וזה בלתי נמנע. אבל כל עוד את יודעת שאת תעשי מעל ומעבר ליכולתך, זה מה שחשוב.
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - אגב - לדעתי רוב הסטרייטים מביאים ילדים לעולם בלי להקיע בזה מחשבה מרובה, כי זה פשוט מובן מאליו. שלא לדבר על טעויות ופאשלות למיניהן. אבל הילדים שמגדלים הומואים או לסביות, אם אלה ילדים ביולוגיים או מאומצים, הם ילדים שהושקעה בגידולם המון מחשבה, לבטים ודאגות. אלה ילדים שרצו בהם, שהתכוננו אליהם. ואם יש משהו שמבטיח הורות טובה יותר, זה בהחלט גורם חשוב בעניין.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - שאלת את שאלת מיליון הדולר סקרלט.
הפחד הגדול שלי היה היריון. אני לא מפחדת מגידול הילד ומהטעויות שבוודאי אעשה במהלך חייו, אבל פחדתי מהיריון כשאני גרה לבד. היום דיברתי עם חבר שמבין באימוץ והוא סיפר לי על האופציות השונות שקיימות. את מכירה את זה שפתאום את רואה את הנורה נדלקת לך מעל לראש? זה מה שהרגשתי כשדיברתי איתו. זה הפיתרון שאני חושבת שאאמץ (תרתי משמע) :)
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - אה! אם רק ההריון הוא הבעיה, אז בודאי שיש פתרונות אחרים. ולאמץ זה דבר נפלא והכי רחוק מאגואיזם שיכול להיות :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י