הבלוג של השולט אור

כל מי שמכירים אותי יודעים שאני אישה של כלבות.
כלבות, לא כלבים. מעולם לא גידלתי כלב זכר, רק כלבות וכל החיים.
ומעולם לא גידלתי חתולים.
גם לא ממש התקרבתי אליהם.
ברמת העיקרון, העולם נחלק לאוהבי כלבים ולאוהבי חתולים, ולא מערבבים בין השניים. בדיוק כמו בטבע.

רק מה? איתרע מזלי ואהובתי היא אשת חתולים ידועה (יש גם כלב אחד אבל הוא יותר של ה"שיחיה שלה"). ובמסגרת אהבתה לחתולים, נדבקים אליה כל שוברי הלבבות מהגזע.

כך התוודעתי לג'ון, החתול המפונק ביותר בעולם שמניח את עצמו תמיד במקום בו הוא הכי לא נחוץ. ג'ון הוא בעצם כלב בנשמתו. אני קוראת לו והוא רץ אליי ונוחת בחיקי לליטופים שיכולים להימשך מצידו שעות.

אני יודעת שהבחנתם בעצמכם בפרדוקס שנכתב כאן "אני קוראת לו והוא נוחת בחיקי...". אני מודה, האישה שאיתי הצליחה לגרום לי לוותר על עקרונות שליוו אותי כל חיי וזה העיקרון החמור שביניהם.
אל ג'ון התמכרתי אבל זה כאין וכאפס לעומת ההתמכרות הקשה שפיתחתי אל שוש, הגור שנכנס אל ביתה לפני ארבעה חודשים ומאז ועד היום הוא עסוק בלבקש נשיקות ובלהרביץ. דום אמיתי וממכר 😄

עד אתמול האמנתי שההתמכרות החדשה מוגבלת לביתה של אהובתי, אבל אתמול נאלצתי להודות בכך שבהתמכרות כמו בהתמכרות, אין גבולות.

כבר כמה שבועות שחתולת רחוב מכוערת וצבעונית החליטה להפוך את מרפסת המטבח שלי לביתה החדש. בהתחלה היא לא ממש הבינה את הכללים. גיליתי עציצים הפוכים, חול ובוץ בכל פינה ודי תיעבתי אותה. אתמול היא החליטה להעביר הילוך ביחסינו. כשיצאתי למרפסת להוריד כביסה, גיליתי אותה מכורבלת על שולחן הכביסה ומביטה בי בעיון. ניסיתי להתעלם ממנה, בחיי. מה אכפת לי שהיא תנוח על השולחן? אבל אז היא החליטה לקרוא לי.

כשהם מחליטים לפתות הם מוציאים מהפה יללה עדינה כזו שאומרת "היי, זו אני". דיברתי איתה בשקט והסברתי לה שאין לי בעייה עם זה שהיא כאן, ואז עשיתי את טעות חיי - ליטפתי לה את הגב.

בעדינות היא הניעה את ראשה לעברי וביקשה ליטוף בראש.

כשאני זוכרת את עשרות החתולים שהציפו את המרפסת של חברתי לשעבר נעמי, ליטפתי ונשבעתי שלא אאכיל אותה אחרת יפתח במרפסת שלי מזנון שכונתי.

עמדתי בפיתוי.
בלילה חשבתי שאולי כדאי שאוציא לה רק צלוחית של מים. שהיא תמשיך לצוד לה מזון אבל שיהיה לה מה לשתות.

הבוקר היא שוב הייתה שם ואז גיליתי שהיא בהיריון.
אני, יש לי לב רך מול חתולות בהיריון.

באנחת כניעה הוצאתי אליה חתיכת נקניק. המניאקית לקחה אותה ממני בעדינות וטרפה.

זהו, הלך עליי. יש לי מעכשיו חתולה, או יותר נכון, יש לחתולה שלי אותי. החלטנו לא להתווכח בינינו על ניסוחים. עוד מעט יהיו לי גורים, אני יודעת שזה בדרך.
הלך עליי ועל עקרונותיי. אני מודה שמכרתי אותם בזול.