כמה פעמים שהשכנים שלי שמעו בימים האחרונים את הצעקה הזו חומקת מגרוני? חדה, אלימה כמעט כשאני גומרת מלדמיין את הזיונים שלנו.
ככל שאני משתדלת אני לא מצליחה לחדור אליי כמוך.
אין בינינו פוזות במיטה. פעם אני מזיינת ופעם את. פעם אני נכבשת כולי על ידך ופעם את נותנת לי אותך, מתמסרת לטירוף בו אני לוקחת את גופך ואת נשמתך אליי.
נוזלים.
כל כך הרבה נוזלים ניגרים מאיתנו כשאנחנו זו בזו. חודרות כמעט באלימות את התשוקה אל שתינו.
ולפעמים אנחנו נוגעות בעדינות שגוזלת את הנשמות שלנו לא פחות מהטירוף. עדינות מורעבת, כזו העוצרת בכוח את התנועות מלפרוץ במחול מסחרר.
את ישנה מעל האגם ואני נפערת מול הפיסט שלך בתוכי. את נוסעת ברחובות בזל ואני מזיינת אותך עמוק עם הזין שעליי. את מבקרת במוזיאון ואני עם הזין שלך שדופק לי את הגרון. את נכנסת לחנות צעצועים ואני חודרת עם הלשון שלך לתוכי ועם שלי לתוכך.
ימים של תשוקה מטורפת אלייך איתי במיטה. עם המילים שלנו, הרכות, הגוזלות, ששולפות משתינו את שרידי השפיות.
בעוד כ-12 שעות תנחתי ואני בוערת אלייך.
**
עד לחיבור בינינו מעולם לא הרגשתי אישה.
הייתי אישה מבחינה ביולוגית אבל פרט לעובדה שחדירה עינגה אותי תמיד, התעלמתי מהנשיות שלי לחלוטין. היא איימה עליי, הייתה זרה לי.
העולם הלסבי שהכרתי התחלק לפמיות, דייקיות ובוצ'יות. היה ברור שאני שייכת לפלג השלישי ומאז ומעולם נמשכתי לפמיות ולדייקיות בלבד. לעולם לא לבוצ'יות.
את האישה הכי פמית שהכרתי בימי חיי, ודווקא את חיברת אותי אל כולי. אל האישה שבי, אל הילדה, אל הכוח שלי ואפילו נשאר מקום נכבד לחלקים הגבריים שבי.
פעם לא הייתי מעיזה לכתוב שמישהי מחדירה לתוכי אצבעות ובטח שלא פיסט. היום אני מתענגת על הידיעה שאיתך אני הכול - בדיוק כמו שאת איתי: אישה, ילדה, נשית, גברית, לוקחת, נלקחת.
עד שהכרנו מעולם לא העזנו שתינו לומר שאנחנו נזקקות. שאנחנו אוהבות ברמה שחורכת את הנשמה בכל שנייה של לחוד. יחד למדנו להוקיר את ההזדקקות הזו שלנו זו לזו. יחד למדנו מהי אהבה אמיתית.
אני אוהבת אותך אשתי.
לפני 16 שנים. 16 ביוני 2007 בשעה 12:49
