לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לחיות ולמות באותה נשימה

שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.
הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....
לפני 16 שנים. יום חמישי, 25 ביוני 2009 בשעה 7:41

הכל נראה פתאום חסר משמעות

המילים - ריקות
המגע - חסר טעם

כמה לבד זה ביחד?


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י