לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לחיות ולמות באותה נשימה

שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.
הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....
לפני 16 שנים. יום שני, 6 ביולי 2009 בשעה 10:52

יש ענן שחור, ברקע הורוד של החיים
ומספריים של ענק, גוזרים בשיער ילדותי ונשיותי
הטירוף מתגבר, רכבת אל החופש, מאיצה מהירות, לפרוץ מחסום חיים.
יש השתקפות שלי במיים, פנים צוחקות, עיניים מתות
שפתיים מרוחות לחיוך, מעושה ומאוס
שמש חורכת, אמצע יולי, גוף זרוק על מיטה
קפוא, מלוכלך והרוס
בלי תנועה ובלי קול, לחישה של שנאה
הבטחה לנקמה, תהיה ותמיהה.
מתי הוא יגמור ויבוא האפס הבא.
ומבט מעומעם, בעיניים מתות
מספר בדרכו
שיש ענן שחור
ברקע הורוד של החיים.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י