לפני 15 שנים. 22 בספטמבר 2009 בשעה 5:29
משהו שאמרתי לך אתמול - רציתי שיהיה כתוב.
הדרך לכוונות הטובות רצופה בגיהנום
הדרך לגיהנום רצופה באבנים צהובות.
אתה כבר יודע למה אני מתכוונת
לחיות ולמות באותה נשימה
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....