לפני 16 שנים. יום שני, 5 באוקטובר 2009 בשעה 5:34
ונפגשנו ברחוב
ושאלת - למה את כועסת?
עניתי - זה לא כעס
זו עצבות של אהבה.
ובדרכי הביתה
מתלבטת, מבינה
אין בי אלייך אהבה
זו עצבות - ללא סיבה.
לחיות ולמות באותה נשימה
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....