שאת דרוכה
קצת מפחד,הרבה מהתרגשות ומהלא נודע
לשמוע את הדפיקות לב שלך תוך כדי
אלה הרגעים שאני הכי אוהב :)
שאת דרוכה
קצת מפחד,הרבה מהתרגשות ומהלא נודע
לשמוע את הדפיקות לב שלך תוך כדי
אלה הרגעים שאני הכי אוהב :)
אבל באופן מוזר... אני הרבה יותר רגוע במלחמה
אין לי דרך להסביר למה
אולי התחושת ביטחון שיש לי.
לא יודע...אבל זה מרגיש רגוע
אבל בא לי לפרק צעצוע חדש ולהרכיב בחזרה
הבעיה שמאוד קשה למצוא צעצוע טוב כיום
זה קיים בכלל עדיין? או שכבר נכחד...
קמתי אגרסיבי היום.
כל הסופש הזה התחרבן והוביל לדברים רעים
כמתי כועס ואין לי דרך להרגע מזה
מזמן אין לי מקום של שקט שאוכל לברוח אליו.
אז הכעס יהפוך מן הסתם לתסכול שילווה בעוד כעס
רק מקווה שזה יצא במקום הנכון,כי להוציא אתזה במקום מועיל,אין עכשיו....
בעל כורכי הגעתי למסקה שזה בלתי נמנע
כנראה שאני מפרק את הבית.
מסתבר שהכדור שהיא ירתה חדר ישר ללב...
וזהו.החור גדול מידי.
עכשיו נשאר רק לעכל ולבצע
יהיה סופו של דבר מי שילחץ על ההדק
אין כאב גדול מזה
dont trust no one
שמקבלים גזר דין של גרזן על הראש
ומבינים שאני אשכרה לבד
שלא משנה מה קורה,אף אחד לא מבין ולא רואה אותי
אח"כ לא מבינים למה החיה שבי יוצאת והיא בלי רסן
תאכלס....לא בא לי רסן.שתטרוף,תהרוס ותחריב כל חלקה טובה.
כבר לא מעניין אותי התוצאות וההשלכות
הסדקים הקטנים נפתחים לאט לאט
המרחק גודל
זה מה שקורה שמתחילים להתרחק ממי שאתם
שמדכאים רצונות,תאוות,תשוקות,מחשבות
הופכים להיות אוטומטים,אפורים,חסרי הבעות
מלחמות אינסופיות כדי לא להגיע לאותו אוטומט
להחזיר את הצבע שכלכך מתגעגעים אליו
אז כרגע אין כמעט צבעים.
אבל אני יודע שאני אהיה צבעוני שוב.
תקופה אפורה כזו...
בוקר טוב
חג האהבה?
באמת צריך לחגוג את זה?
מי שאוהב יודע,לא צריך להזכיר.
מי שלא אוהב...זה סתם צורם כי זה מזכיר למה לא
אז לדעתי זה סתם תקוע,בלי קשר לכלום.
מסכימים?