אני מניח שכולנו פה מתגעגעים למשהו/מישהו/י מסויימת
לסשן שהשאיר חותם,לאדם שליווה אותנו והשאיר משהו עמוק בתוך הלב...לפעמים הגעגוע הזה הוא משהו להתרפק בו,להסתכל ולחייך על זה שחווינו אותו.
ולפעמים...לפעמים הוא פשוט כואב,חסר...עד רמת המעיק.אותו געגוע שהופך להיות מרדף כדי למצוא משהו שהיה,את אותן חוויות שחווינו עם אותו אדם,את מה דהוא נותן ונתן לנו להרגיש...
אז כרגע הגעגוע שלי הוא גם וגם.
גם גורם לחייך אבל גורם לגם לגעגו של אותה הרגשה שהייתה.במקרה שלי זו ההרגשה של אותה נשלטת שגרמה לי להרגיש שהיא שלי ורק שלי.אותה אחת שכשהענקתי לה זה היה להעניק בעונג גדול.כי היא נתנה לי בדיוק את אותה הרגשה שאני משווע אליה,שמישהי באמת ותמים תהיה שלי,בלב,בנפש,בגוף,בראש...בהכל.שם...שם אני שלם
הלוואי ואני אחווה את אותה הרגשה,זו הרגשה שאני מאחל לכל אחד מפה להרגיש,ממלא,משלים,שני אנשים שהופכים לשלם אחד...
מעניין אם זה יקרה...
מקווה שכן!