לפני 4 חודשים. 25 בינואר 2024 בשעה 3:58
אני חושב שהשיר הזה מסכם את כל המחשבות שלי ביני לבין עצמי בצורה מושלמת.
בין ההגיון לטירוף,בין החיה לבין ההכלה,בין הכאב לאפטר.בין הרעב בראש למציאות....
כלכך מדוייק...
כנראה שזה מונולוג עצמי שלא יגמר בחיים,אולי עד שאמצא את השקט שוב,ועד אז....הכלה של עצמי עם עצמי
אריק-ההגיון
הילד-הרעב,הצורך,ה"חיה"
מעניין מתי אמצא את השקט המיוחל....את הגורה...הילדה....הקטנה..