הגיגים, מחשבות וגם bdsm

מאז ומתמיד רחשתי חיבה עזה לשיריו של נתן אלתרמן. חשד קל מתגנב לליבי, כי לו אלתרמן חי היום, מקום של כבוד היה נמצא לו בקהילה ("אהבה היא נחושתיים אזיקים היא וכבלים", "פשטתי כותנתו. לדמעותיו חיכיתי כבלתי זרועותיו והוא חייך אילם", "לספרים רק את החטא והשופטת", "שמרי נפשך מן השורף, מן החותך" ועוד).
אחד החביבים עלי מבין שיריו של אלתרמן הוא זמר שלוש התשובות. בשיר זה מתבקשת נערה ע"י אהובה, לאחר מסכת התעללויות נפשיות, לשכוח אותו לעד.
גם אני נתבקשתי ע"י מלכתי, אהובתי, לאחר שנפרדנו, לשכוח אותה לעד.
את כל מצוותייך קיימתי ואקיים מלכתי. לשכוח אותך לא יכולתי, לא רציתי, לא שכחתי. לא שוכחים אהבת אמת.
מלכתי, באצילותה, נאותה לקבלני בחזרה אל בין זרועותיה. יודע אני כי דרך ארוכה עוד לפני עד שאהיה ראוי לכך, דרך שאת טיבה איני יודע, אבל דרך אשר בה משתוקק אני לצעוד.
אוהב אותך מלכתי. בכל מאודי.
שלך