לפני 4 שנים. 8 במאי 2020 בשעה 4:25
אני קורא רק בלוגים של נשים. למה? אולי, כי אני יודע איך גברים חושבים ולא ממש מעניין אותי לנבור במה שהם כותבים. אולי כי אני רוצה למצוא ולדבר עם נשים שתפישתן את החיים ואת ה"כלוביות" דומה לשלי. ואולי כי אני סתם צייד בלתי נלאה, ובשרם של זכרים לא טעים לחיכי.
ומה המכנה הכי רחב שאני מוצא אצל נשים כאן? נשים צעירות - או מבוגרות, אלו שמגדירות את עצמן כיפות - או מכוערות, כרזות - או כשמנות. הנשואות, הרווקות וגם הגרושות. השולטות, הנשלטות, המתחלפות וגם ה"לא בעסק". האלו שכותבות פרוזה ואלו שכותבות שירה?
הסבל והבדידות.
ואני שואל את עצמי, למה יש כל כך הרבה סבל כאן בכלוב. כל כך הרבה דמעות. וגעגוע.
ואני שואל, מנסה לחדור אל מתחת לחומה שבנו לעצמן - ובמרבית המקרים, לא מצליח.
