סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שטויות

יש כאן יותר מידי בלוגים רציניים, כבדים, ליריים. כל אחד ואחת כאן רוצה להיות משורר, או סופר, או מינימום פילוסוף.
אני אשתדל להעלות לכם חיוך על השפתיים
סתם, כי אני אוהב שאנשים מחייכים
לפני 3 שנים. 29 ביוני 2021 בשעה 4:22

היא מתקשרת, בוכה. 

לא צריך לשאול, מבין בעצמי למה. זורק את כל מה שהתעסקתי בו וממהר אליה. 

חיבוק גדול, דמעותיה על כתפי. 

מרגיע אותה במילים, בעצות וגם בדרך אותה אני יודע. 

כאב גופני שמרגיע את הלב הדואב.

לפחות זמנית. 

האם תמיד האהבה מטמטמת, סוחפת ובסוף שורפת?

לא, אני לא אסכים לזה לעולם. זה לא חייב להיות ככה. 

 

 

 

לב יאה​(לא בעסק) - אין עליך. סאדיסט עם לב זהב שכמוך
לפני 3 שנים
spankindan​(שולט){Pitzki } - לאלו ששלחו אדומה לשאול מי האישה. לו הייתי רוצה שתדעו, הייתי כותב את הניק שלה בפוסט.
ולאלו שהיא רוצה להגיד - אני מניח שהיא תגיד בעצמה.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י