הריקוד מוכר עד לזרא. אתה מגיב לפוסט, משתדל להיות שנון. (לפעמים) היא עונה. אתה משיב, האדומות רצות בעצלתיים. אתה עובר לסגולות, הקצב עולה ו...לרוב כלום.
כאן, הדיבור תפש תאוצה דווקא שהייתי בחול.
פגישה ראשונה, קפה. מקשקש את עצמי לדעת, היא מגיבה. צוחקת במקומות הנכונים (וגם באלו שלא נכונים) ומגיבה בדברים משלה.
היא לא ביצה רכה, רמת העניין עולה.
ריקוד החיזור בעיצומו.
שעה שעה וחצי ואנחנו בדרנו למגרש החנייה.
נשיקה ראשונה, לשון מלופפת סביב לשון חושי הטעם והריח נכנסים לפעולה...לפעמים הם הורסים את המצב.
לא הפעם.
השמלה,שביקשתי מושפלת. יד גולשת מעלה. החוטיני ש"ההזמנתי בעוד מועד" מאפשר מגע ישיר בין היד לתחת
עור נוגע בעור
פליק קטן, ועוד אחד. היא נצמדת לגופי בחוזקה.
מדד החרמנות מטפס במהירות. אך אנשים מתקרבים.
קובעים מפגש ב"חדר", כבר למחרת.
היא לרגלי, עירומה, עין תופשת עין.
יד תופשת סנטר.
כשעתיים מאוחר יותר אני לוחש באוזנה "את שלי"
"אני שלך" היא עונה.
התגעגעתי.
למי שמתכוון לשאול
ההתחלה המתוארת לעיל אירעה לפני כחודש והבשילה לקשר חם
