והימים, ימי תחילת הקורונה. כל משפחה נעולה בביתה, אין נואף פוגש בנואפת והצימרים ריקים מאדם.
ובכלוב חגיגות. שולטים, שולטות, נשלטים ונשלטות מפוצצים את הצ'ט ימים ולילות, והחדר הכללי הומה ורועש. מה עושים, חברים, פותחים חדרים יעודיים שהססגוני שביניהם "אמת וחובה" פתוח 24 שעות ביום, וגם בשעות הקטנות של הלילה. סוטי וסוטות הכלוב, התאהבו במשחק המתבגרים החרמנים, והפיגו דרכו את בדידות הקורונה. השמחה הייתה רבה.
"אמת או חובה," שאלה אותי נשלטת אחת."אמת" עניתי.
"ירדת פעם לנשלטת שלך"?
"לא" אמרתי, "לא רק לנשלטת, ולא פעם אחת."
ומייד קפץ נער מחוצ'קן" (לא ראיתי אותו. מי יודע מי מסתתר מאחורי המקלדת שלו. אולי היה סב מקריח או אישה או שימפנזה שלמד להקליד שאלות, אבל התאימה לזה ולשאלה שלו, דמות של נער עם חצ'קונים) "איזה מין שולט אתה שיורד לאישה?"
"אופס" אמרתי לו, "לא ידעתי שאסור, לא ראיתי באף כוס שלט "אין כניסה ללשונים של גברים".
להפתעתי נפתח שם ויכוח בו היו נשים וגברים תומכי ה "לא יעלה על הדעת ששולט.... וממולם מצדדים.
ואני? אני סגרתי את המחשב, והלכתי לישון....
ולמה נזכרתי בזה הרגע? אולי כי גם ב"לילות טהרן" אני ער ומצ'וטט לעיתים בכלוב, ולצערי לא מוצא שם חדר "אמת או חובה"...
לילה שקט לכולכם, סוטות וסוטים, מקווה שתחייכו היום כשתדרשו לרדת לממד...