יום אחד, רמת גני, לא חשוב מאיזו עדה, הגיע לחנות כלי עבודה ושאל את המוכר אם יש לו משהו נגד ג'וקים שיש לו בבית.
המוכר נותן לו שקית ובה חצי קילו כדורי נפטלין.
למחרת חוזר הרמת גני ומבקש מהמוכר עוד חמישה קילו של אותם הכדורים.
המוכר מרים גבה, ובהיותו בטוח שהקונה הוא בעל עסק למזון או משהו דומה מציע לא קבלה. הקונה אומר לו "לא צריך" והולך.
אחרי יומיים הוא שוב מגיע ומבקש עשרה קילו של אותם כדורים.
המוכר ההלום שואל אותו "למה כל כך הרבה, הם לא הורגים את הג'וקים?"
"הורגים נהדר" עונה הקונה "אבל," והוא מניע את ידו כאילו מיידה אבן בפינת החנות "לא כל אחד פוגע."
הפסקת לצחוק? יופי, אוהב להצחיק. אבל יש גם נמשל לבדיחה.
אני נשוי, ואני בן שישים פלוס.
"נשוי ומבוגר, למה פנית אלי" שאלה אותי אישה שלא כתבה לא את גילה ולא שנשואים אצלה מחוץ לגבול.
"לא כל פנייה פוגעת" עניתי לה, אבל אם לא אפנה, לא אפגע באף אחת....
לא בטוח שהבינה את הבדיחה :).
ושוב אזעקה, הפסקת ממ"ד. אם אשרוד אותה אשלח את הפוסט.
החות'ים חזרו למרכז הזירה. מזל שאצלם, כמעט אף אחד לא פוגע.
:)