סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שטויות

יש כאן יותר מידי בלוגים רציניים, כבדים, ליריים. כל אחד ואחת כאן רוצה להיות משורר, או סופר, או מינימום פילוסוף.
אני אשתדל להעלות לכם חיוך על השפתיים
סתם, כי אני אוהב שאנשים מחייכים
לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 4:45

 הייתי כבן 15. כבר ידעתי שכל דבר בו כתוב על הצלפות, בעיקר (אך לא רק) אם זה כולל את המילה ישבן, מרגשת אותי. כמובן שבגיל הזה, כל מה שעסק בישבן, ציצי, הטיות של המילה זיון וכולי וכולי ריגשו אותי - אבל - עם זה כלל גם ישבן וגם מכות או שוט ר"ל- וואו.

והייתה גם השכנה, בערך בגילי, קומה מתחת באלכסון, ממש קרוב לחלוני. התריס אצלה היה לרוב פתוח, היום ברור לי שזה היה בכוונה, אבל אז הייתי יושב בחושך ומביט בה מסתובבת בבגדיה התחתונים או אפילו לעיתים רחוקות מחליפה חזייה ממש מול עיני. 

ערב אחד אחרי שכיביתי כבר את האורות ועברתי כהרגלי ליד החלון לראות אם יש "אקשן", ראיתי את אימה מטילה אותה על המיטה כשהיא עירומה לגמרי, ומצליפה בה בחגורה. אני לא יכול לתאר את הריגוש שאחז בי. היא בכתה ובעטה והאם הצליפה...ואני? אני עמדתי שם כולי מתוח ורועד מהתרגשות וכשהעזתי לגעת באיבר המתוח התפוצצתי לגמרי. אחרי מה שהיה כעשרים הצלפות (לא ספרתי) האימא צעקה משהו ויצאה. היא שכבה ובכתה ואחר כך ניגשה לחלון הסתכלה לכיוון שלי וסגרה את התריס. עד היום אני לא יודע אם ידעה או לא ידעה שהייתי, ראיתי ומה עשיתי, אבל התריס שוב לא נפתח בלילות והיא חמקה ממני ימים רבים לאחר מכן. ואני כמובן, לא שאלתי, לא רמזתי ולא סיפרתי. התביישתי.

בערך שלוש שנים מאוחר יותר, כבר ביקרה נערה על ברכי. אבל על כך - בסיפור הבא :). אם אקבל מספיק לייקים ;)... 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י