לפני 15 שנים. 6 בינואר 2009 בשעה 18:38
המלחמה כבר ביומה ה-11, ואני בתוכי חצויה,
מצד אחד מחוברת לטלויזיה מרגע הכנסתי הביתה, כניסה לאתרי אינטרנט וקריאת החדשות בכל רגע נתון, מצד שני החיים נמשכים עבורנו בצפון, עבודה רגילה, סדר יום רגיל.., האנשים שאוכלים בעבודה אחד את השני כרגיל.., במקום לעזור אחד לשני, להיות מלוכדים..,
מרגישה שאסור לי לשמוח, לבלות, ולכתוב על דברים יומיומיים נראה לי לא במקום..
מצד שני יודעת שצריך להמשיך בשגרה, לא לתת למנוולים להרוס לנו את החיים..
חצויה בתוכי, נמצאת בפיזי כאן בצפון הרחוק, בליבי- נמצאת עם החיילים הלוחמים, מתפללת עבורם ועבור המשפחות שיקיריהם יחזרו הביתה בשלום..
