לפני 15 שנים. 7 בינואר 2009 בשעה 16:51
היום שפר גורלי בעבודה וקיבלתי תחנה בה אני יכולתי להקשיב לרדיו (רשת ג'),
בתוכנית איפשרו לאנשים למסור ד"שים ליקיריהם החיילים, או לחזק את תושבי הדרום .
ילדה אחת כתבה מילות תודה לחיילים וקראה להם "המלאכים השומרים",
האמת היא שאף פעם לא חשבתי על העניין , תמיד כשחשבתי על מלאכים התמונה שהצטיירה
בעיני הייתה דמות לבנה עם כנפיים.., דמות נוצצת ככוכבים..
בעצם הילדה צודקת, למלאכים השומרים שלנו, לא תמיד יש כנפיים, לבושם לעיתים קרובות -חאקי מאובק, פניהם לפעמים צבועות בצבעי הסוואה, אותם מלאכים שומרים גילם קטן מגילנו, כגיל ילדינו, נכדינו, ריחם אינו ריח סבון,
אך אם נביט היטב , נוכל להבחין באור הכוכבים המנצנץ מעיניהם..
כך נראים המלאכים השומרים והמגינים של עם ישראל...